תהליך הריפוי כולל לימוד ובירור של התיקון האישי הכללי, ובמקביל, למידת הקושי-השיבוש מכל היבט שהוא. בהמשך עשוי להתפתח תהליך שבו ניצוץ הנשמה הבוגר עורך מעין-חפיפה עם ניצוץ הנשמה הצעיר, שהוא 'הילד הפנימי'. יש להיכנס, באמצעות רגרסיה מודרכת, להתנסות הפורמטיבית החוסמת – כדי להבינה ולהפריכה, ובכך להגיע לשחרורה המוחלט. לשם כך דרושים חוויה אותנטית פלוס יכולת הכלה עצמית, פלוס מודעות רוחנית גבוהה.

תהליך כזה הוא סוד ההצלחה שלנו – כשאנחנו מסכימים להצליח – בעבודתנו בקבוצות להתפתחות רוחנית ובשיעורי ה'אחד על אחד'…

ב.

החסימות השונות (הקשיים השונים שלנו), המתהוות בילדות המוקדמת לפי החסימות שנוצרו בקיומים 'קודמים' ("גלגולים"), באות לשרת את תכנית ניצוץ הנשמה. רוב הקשיים נובעים מחסימות בצ'אקרות. כמעט כול הטעון בנו שיפור – מתוכנן ומתוחזק על-ידי הרוח שבנו ו"מעלינו" (בתדר גבוה יותר). כול קושי הוא תמרור לתיקון ("בכי תמרורים"). המטרה היא שכל כאב יהפוך לשמחה של איתור ההיבטים המשובשים בתוכנו לשם עבודה עליהם.

היבטים של קושי וכאב הם לברכה רבה, במידה ואנו מכירים בכך שגם לשם זה נולדנו: על מנת לקחת אחריות על עצמנו, להכיר בשיבושים ולתקנם. 
ככל שהשיבושים מתוקנים יחווה האדם יותר שמחת חיים, יכולת חמלה, יכולת אהבה ואחווה. התחושה תהיה תחושת זרימה קלילה ללא מאמץ גדול. תחושה וידיעה שמה שבעולמי מעוצב על ידי.

הקריטריון להבין התקדמות ופחת בשיבושים הוא: יותר שמחה, ללא קשר למי נמצא מסביבי ולמערכות היחסים שיש לי עם אחרים (כגון בן/בת זוג). זאת משום שגם מערכות היחסים שלנו הן בחירה מראש, והן מנתבות את תשומת-הלב, באמצעות הקשיים, אל מקומות בהם עלינו להשתפר, וכך לתקן ולקבל 'אישור' על התיקון (להיות 'מאושר').