על הפנאטיות

הפאנאט הדתי, או החילוני, מונע על-ידי גוף כאב ("יצר הרע", יוצר ההפרדה) שהוא חזק ומשפיע על הנפש יותר מן הנשמה הבהירה. גוף הכאב של נשמת הפאנאט משכנע את חלקה הבהיר של הנשמה ("יצר הטוב", יוצר האחדות), שמה שיש לעשות ולבצע, לרבות מעשי הפרדה חמורים ופשעים-על-פי-חוק, נשען על דברי-אלהים-חיים, וכי כל הסטיות מתרחשות לפי רצון אלהים או לטובת העם והארץ.
אבל במקורותינו כבר נאמר והוסבר: תורת אלהים מדגישה לפני הכל את קבלת המציאות והנמצאים על-ידך באחדות – "ואהבת לרעך (כלאדם) כמוך, אני ה' ". ובשינוי נוסח: "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך"… כגון, שריפת בית על יושביו, כגון, דקירת גוף אדם…
נשמות כה משובשות מכירות רק את שפת ההפרדה ולכן יש לאלפן דעת באמצעות הפרדתן על-פי-חוק מן החברה. וזאת נראה שראוי לעשות לאלתר, לפני שנשמות כאלה תתרבינה עוד ועוד, לפי עקרון הדהוד ההפרדה, ותגענה לשלוט ולחוקק חוקי זוועה.