ממשק רגשי מאוזן

'ממשק רגשי מאוזן' באדם פירושו –
חירות מסערות רגשיות, מתחושות שליליות, מחשיבות עצמית ומרחמים עצמיים//
בחירה מתמדת במחשבה חיובית וברגש חיובי על-ידי שליטה עצמית, במחשבה, במיקוד//
הבעת רגשות חופשית וזורמת//
תחושת ביטחון פיסי ורגשי//
תקשורת פנימית וחיצונית מאוזנת//
יחס כללי של 'בעד' (ולא 'נגד')//
העדר עליות וירידות חדות של מצבי רוח והתנהגות//
אין שיעבוד לרגש חזק מסוים ולכן גם אין התמכרות המעידה על כמיהה לעונג מסוים, או עצבות וקיפאון המעידים על הדחקת כאב//
אין תחושות של קורבן או מקרבן//
אי-תלות רגשית במישהו או במשהו (כבהתמכרויות)//
צמצום ההתנגדות למציאות ויותר זרימה קלילה בכיוון הרצון לאפשר לעצמי ולאחרים, לפי חוק החשיבה החיובית//
טיפול, מיידי ככל האפשר, במחשבה וברגש שלולי אור: זיהוי, חקר, שחרור או התמרה//
תחושה של נינוחות וצליל חמוד של שמחה בלב.

…וכל הנ"ל: במעט או בהרבה, כשהעיקר הוא עצם ההליכה במסע המודע…

"לאן נסעת?" שאל אותי בילדותי חברי למשחק השחמט, כשלא ראה את המהלך האחרון שלי על הלוח. וכבר אז עלה בדעתי, ברגע הזכור ההוא ממש, שהחיים עצמם הם שביל מרוצף בחירות רצופות של 'לאן לנסוע'…

*

מדוע ממשק אנרגטי מאוזן הוא כל-כך חשוב?

ישנם ניצוצות-נשמה (כלומר, ישנם בני אדם…) שקשה להם לאזן בין רוח וחומר. נקודת האיזון לכך היא הרגש, שה"לב" מסמל אותו.

הרג"ש הוא הגש"ר בין החומר (באדם: הגופנפש – הרכיב היומיומי, החד-פעמי, שלנו) לרוח (הרכיב הנצחי, האינסופי). לכן אין ב"עולמות העליונים" רגש, כי אין שם חומר. יש שם מצב של הוויה, אהבה-לאין-שיעור-וללא-תנאי, אבל אין 'רגש' של אהבה, כי הרגש נולד כאמור במגע של הרוח עם החומר. כאשר אדם(=ניצוץ) חרד מהרגש, ואוטם את עצמו מרגש, הוא בעצם מבטא פחד ממפגש הרוח שבו עם החומר-הגופנפש שהוא, כלומר, זהו פחד מחיבור האני-היומיומי עם האני-הגבוה (הניצוץ), או פחד הנשמה מחיבור כזה, בדרך-כלל בגלל "מעשה מביש" טראומטי שנעשה באחד הקיומים הקודמים שלה. חשוב לזכור שחיבור כזה, בדרגות שונות, הוא חיוני לאין-ערוך, משום שהוא "המפתח לאושר", ותנאי להשגת שלוש ה"מטרות" של היות האדם על הפלנטה, לפי תפישת נינוה – ניסוי, ניסיון והתנסות.

*********************************************

על חשיבות הלב במודעות רוחנית ראו נא בסרטון זה (בערך מדקה 19.19)

עוד על חיוניות הרגש בהיבט רוחני – ראו נא כאן