הספיראלה ושאלת "מי ברא את העולם"

לפי הספר נינוה,
נברא כדור-הארץ להשגת מטרת-על מסוימת,
הממשמעת את חיי-האדם בעולם.

ואולם, האם נכון לומר "נברא"?
"נברא" על-ידי יישות מובחנת אחת?

נראה וידוע כי באופן ברור ומובהק
אין אנו יכולים להשיג בשכלנו,
כלומר, להבין,

את הבורא,
אך נראה שאנחנו כן יכולים לחוות ולחוש
את תכונותיו העיקריות של "המקור הגדול" ואת חותמו-שבכול.

באמצעות חוויה סובייקטיבית, שניתן להגיע אליה
(אם אני הגעתי אליה – זה בהחלט אפשרי…) –
נחווים 'מדרגים גבוהים' יותר, אולי 'אנחנו ברום עצמנו',
כמלאי חסד, חמלה ואהבה כלפי הברואים.

ובאמצעות המידע האובייקטיבי,
המכונה סדרות פיבונצ'י –
ניתן להיווכח בכך
שיש לבורא בכל נברא, בכל זמן ובכל מקום,
טביעת אצבעות ייחודית:
"חתך הזהב" –
'עיקרון מכונן' מובהק המצוי בכול!

לעיקרון זה מצייתים נבראי העולם, בדומם, בצומח ובחי,
כמו-גם רבים מאוצרות הרוח האנושית,
באמנויות, כולל ארכיטקטורה, אסתטיקה, מוסיקה ואפילו ספרות,
במדעים, ובמלכת המדעים: המתימטיקה,

מופעי הספיראלה האנושית
בולטים בטביעת אצבעותיו של אדם
ובמרכז צמיחת השיער בקודקוד

ובוודאי בדי.אן.איי.

בגיאומטריה המקודשת נמצאת הספיראלה
בצורות שונות.
בתורת הקבלה, בדיאגרמה התלת-מימדית שלה,
המכונה 'אילן הספירות', נוכחת הספיראלה
כאשר עוקב הבקיא בחוכמה זו
אחר תנועת האנרגיה מן המימדים הגבוהים לנמוכים.

מכול אלה נגזרת תובנה רבת-עניין.
נכון, לא תיזה, אבל בכל-זאת היפותיזה עוצמתית ומרתקת:

יש כוח בורא, שחותמו המובהק הוא ספיראלה נעה תמיד,
וממנו ובו קיימת היררכיה
הבוראת כל העת
מידרגים ההולכים כביכול
הלוך והשתלשל מטה –
עד לבריאת כל הנמצא בכדור הארץ
כולל גופנפשו ורוחו של האדם,
דהיינו השבב האלוהי, שהוא הינו אנחנו,
המקרין אותנו,
מפקח על חיינו,
ומאפשר לנו
לנשום –

ה נ ש מ ה.

רשומה קצרה נוספת על מהות הספיראלה ראו נא גם כאן וכן גם שם – המלצה לסרטונים

 

 

על חתך הזהב וסדרות פיבונצ'י והשתמעויותיו נוצרו מספר סרטונים. ראו למשל:

כמו כן מומלץ גם לצפות בסרטון על חתך הזהב והספיראלה כעיקרון מפתח ביקום ובנמצאי העולם

רשומה מרתקת על ספיראלת הזמן מאת סליה פן בתרגומה של סמדר ברגמן – ראו נא כאן