ייעוץ רוחני – מהו?

(פרספקטיבה אישית)

מדי פעם אני נשאלת לגבי תחום העיסוק שלי – ייעוץ רוחני. השאלות רבות ובעיקרן הן מבקשות להבין כיצד אני עובדת עם אנשים הבאים להתייעץ איתי.

על-פי העיקרון ש'תמונת מצב אחת טובה מאלף מלים' בחרתי להביא כאן, במקום תשובה לשאלה שבכותרת, סיכום-ביניים לתהליך הייעוץ, שנערך על-ידי כ"ר בהנחייתי.

עבודתו של כ"ר הניבה עבורו תוצאות טובות בתחומים שבגללם הגיע לפגישות, והוכתרה על-ידו כהצלחה מובהקת. על-מנת שלא יהיה ניתן בשום אופן לזהות את כ"ר השמטתי כמה היבטים מסיכומו.

התפישה שלי היא שאיני 'מטפלת' באדם הבא אלי לייעוץ, אלא מורה, מנחה ומכוונת תהליך של למידה לשם השגת שינוי (בתחומים שונים, לפי בחירת האדם). הלמידה מתבצעת ביחד עם הבא לייעוץ, בנושא החשוב לו מכל: 'אני-הנני'.

במרכז הלמידה המשותפת עומד לימוד של ההוויה הנצחית, הרוחנית, של האדם, על מיגוון מאפייניה, תפישותיה ושיבושי-ההבנה שלה. הרעיון המרכזי הוא תיקון של מה שנחווה ונטמע כמשובש ולכן כמפריע – ברמת הרוח-הנשמה (ה'הנני'), ומכאן גם ברמת האישיות (ה'אני'). כאשר אני מזהה מצב פתולוגי שאינו מאפשר לאדם לקיחת אחריות מלאה על תהליך של שינוי (וזה נדיר מאוד), אני מכוונת אותו לטיפול על-ידי אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

לתלמיד מודגש, בתחילת הפגישות, שמדובר בלימוד עקרונות המודעות הרוחנית, כאשר בהתאמה עימם נחקרים ונלמדים גם היבטים אישיים ייחודיים לו, במגמה לקדם איזון, התפתחות וגדילה פנימית, שיאפשרו את השגת השינוי המבוקש.

הלמידה המשותפת שונה ומתגוונת מאיש לאיש ואפילו ממפגש למפגש; איני נוקטת החלה של תיאוריה כלשהי או 'שיטה טיפולית'. הכל פתוח ומתהווה בשיעור עצמו.

באחריות התלמיד – א. ללמוד ביחד איתי את עקרונות המודעות הרוחנית בכלל, ולאורם – את עצמו; ב. לקבל על עצמו לבצע דרכי-פעולה שנבחרו על-ידו מהמיגוון הנלמד.

תודה לכ"ר על האיפשור לפרסם את הדברים שרשם.

*

"אושר הוא תמיד פרי עבודה פנימית"  –

על 'עבודת-האור' שלי (סעיפים לסיכום-ביניים) – מוגש בתודה למורתי, שוש צימרמן:

* יש לי רגישות גבוהה מאוד לחום/לקור – חולשה אנרגטית. עלי לחתור לשיקום אנרגיית הגוף ועליה ברמת המרץ.

* ריכוז התרופות ותוספי המזון שהומלצו על-ידי הרופא שלי ונטילתם באופן מוקפד. עלי להקפיד מאוד על – איזה דברים לא להכניס לפה… תשומת לב לקשר בין אכילת מלח לבצקות ברגליים.

* עלי להקפיד על המלצות המטפל ההוליסטי שניתנו לפני חודשים אחדים: חיזוק היסודות האנרגטיים-פיסיים: לב-כליות, קיבה-טחול.

* חשוב לערוך רשימה של עקרונות ההתנהלות היומיומית שלי בחיי השיגרה; לפי מה אני פועל.

* לימוד תיאורטי: 'גופי האור של האדם', עקרונות וחוקים אוניברסאליים, הצעת נינו"ה לגבי 'משמעות החיים' והתנהלות יומיומית לפיהם, בהתאם להבנתי ובחירתי.

* שאיפתי היא להגיע לקבלת עצמי ולדימוי עצמי מאוזן – עלי להכין רשימה של חוזקות / להדגיש קבלת החולשות מתוך רצון לשיפור / שמירה על אגו מאוזן – לא להסכים להחזיק גאווה. ברצוני לזכור: "כולנו אחד".

* סיכום של כל הדברים שיש ברצוני לומר בהדמיה (לרכז על דף אחד) – לילד הפנימי, לעצמי הגבוה.

* חיזוק הצ'אקרה הראשונה, צ'אקרת השורש –  משום שהיא חלשה בגלל חולשת השורשים הראשוניים כילד: מתח בין ההורים ועוינות מאבא והתמודדות עם הלידות הבאות של אימא. הבנת היחס הכללי לעולם כיחס של חשד והתכווצות למולו. ההרגשה הטובה היא ב'להיות לבד'. יש קושי ב'לקבל' ויש קושי ב'לתת'. אלו שתי אנרגיות רוחניות בסיסיות שמשתקפות בפיסי במערכת הנשימה ובמערכת העיכול – בעניין של לקבל אוכל ולהוציא פסולת-אוכל.

* "לרדת לעם" ולהימנע כליל מכל ביקורתיות או שפיטה, תלונה או הבלטת השליליות; גם לא לגבי עצמי.

* נערך דיון ונחקר חווייתית – נושא פחד ההישרדות ופחדים בכלל.

* התעכבנו על טראומה בחוויה (הכללית) של הגוף שלי. ה'רוח' רוצה לצאת החוצה, כביכול, בזמן הטיפול היומיומי בגוף, בגלל טראומה מסוימת, זכורה ומוכרת לי, שעלי להבינה. חשיבות המחילה בהקשר לכך.

* נערכה עבודה עם הילד הפנימי: רגרסיה לגילאים שונים בילדות, בניית הדימוי העצמי החיובי, איזון ערך עצמי.

* התבהרה לי חשיבות הבעת הרגשות שלי, בפני עצמי ובשיחות עם אנשים ממעגלים שונים.

* נערכה עבודה של רגרסיה טרנספרסונאלית (שיחזור קיומים קודמים). נדונו ופונו – אנרגיית אונס ואנרגיית שואה. (*בנושא זה ראו בהמשך, למטה)

* הקדשנו זמן ניכר להבנת גוף הכאב, תפקידו ומה שהוא מונע; למדנו את מסריו וכן גם טכניקות מיזעור ועקיפה שלו.

* הבנת "תרומת" האנרגיות הנספחות, שהיו בגוף האור, לחיי, והשפעת השחרור שלהן (שבוצע בהצלחה).

* קריאה חוזרת ונשנית של ההיבטים לעיל ובהמשך סיכום כל שיעור והקלדתו.

* לימוד היסוד הרוחני: הדרכת-הרוח מבקשת לפתוח את צ'אקרת הלב ולהמיס את "הקרח בלב", שעוטף את 'הנקודה הפנימית' – נקודת האהבה. "הקרח" נוצר בעת סגירת הלב כתוצאה מכמה קיומים של קורבן (אונס, שואה ועוד). רגש האהבה מחבר את הנשמה-באדם לאנשים ולעולם בכלל. בחיים הנוכחיים נעשתה תוכנית ליצור קורבנות מצד האב וכך לחוות קורבנות מעורבת באהבת-אב (טוב ורע מעורבבים). הקורבנות בילדות מעורבת גם עם אהבה חזקה מצד האם וחוויות ילדות של 'גן עדן'. המטרה היא להבין שכל הרוע שפגע בהוויה בקיומים שלה – הוא אנושי משובש, אך אנושי. יש לקבל את ההבנה שהעולם האנושי מעורבב מטוב ורע – ולבחור בטוב בלי להתייאש! זהו "צידוק הדין". לא להתנגד לעולם אלא לקבל את מה שקורה בו, מתוך הבנה שניתן לתקן, ולהימנע, במידת האפשר ממעורבות עם ה'רוע'. הלקח הזה חשוב ליישום בחיי היומיום.

* עלי להפנים ולתרגל בחשיבה היומיומית: מותר ונכון להיות מאושר ושמח. עלי להסכים לעצמי להיות שמח ופעיל.

* הילד הפנימי תוכנן ב"חוזה הנשמה" כך שיווצר בבגרות מאבק מודע להשבת החיוניות ולגילוי האני האמיתי, תוך הרחבת הפרספקטיבה למודעות רוחנית לשם העדפת האחדות על ההפרדה. הילד הפנימי פעיל לשם-כך גם היום – למען שימור היסודות הבעייתיים. יש לעבוד איתו ולהרגיעו בהווה.

* התמקדנו בשאלות על מהות התיקון ומהות הייעוד שלי.

* נלמדו המאפיינים, התכונות והנטיות של 'העצמי הגבוה', וכן שיבושים בתפישותיו.

* נערכה עבודת הדמיה להשגת איזון – באמצעות 'אחדות הניגודים' (הניגודים בתפישות / בהשפעת החוויות המעצבות).

* סימפטומים לא-רצויים עיקריים שלי, שנבחנו בלימוד: תחושת תלישות / העדר יסוד של 'אדמה' / חשש מיחסי קירבה ואינטימיות / יכולת ליצור מערכת יחסים רק מחמלה כלפי מי שחלש וזקוק – שלא יפגע בי (בעיקר בהשפעת הקשר הראשוני עם אימא). "החבלן הפנימי", המופעל על-ידי "המדרגים הגבוהים", מטיל מצור על כל שטח כמעט משטחי החיים. יש כמיהה נוסטלגית לעבר שבו היו הדברים שלווים ומסודרים, לכאורה. הרוח-בגוף התרגלה מילדות "לסגת" במידה מסוימת, כמנגנון הגנה.

*ישנם היבטים של מקרבן וקורבן שהעלינו למודעות. עלי להימנע במודע מהבעת שניהם.

* נחקר בהרחבה הסבל מתופעות פיסיות (חולשה לאחר אוכל, הזעת-יתר) והסיבות לאנרגיה הנמוכה ועייפות כרונית: כעס מודחק, נטיה להתפרצויות, עצבות, קוצר רוח, נרגנות, דאגה ודכדוך. בעומק יש חוסר ביטחון עצמי ותחושה של 'אין לי מה לעשות… זה המצב…', מוסר-כליות מודחק. התבודדות לשם התערפלות – "יציאה" יחסית מהגוף.

* למדנו דרכים ותנאים למיגנוט המציאות הרצויה לי.

* ביצוע ההמלצות (להלן) – אני מקבל על עצמי, באחריות ובעקביות, להקפיד הקפדה מובהקת על מה שאני בוחר לעשות. אשתדל לנהל יומן רישום על-אודות קיום ההמלצות.

* לחיזוק הרכיב הרוחני שלי: הקפה מתמדת של עצמי בהדמיה – באור מגן / ביטול כל אנרגיה שלילית שעולה – במחשבה, רגש ודיבור / לימוד אינטנסיבי של פרקים במודעות רוחנית / מדיטציה יומית, רצוי תוך כדי הליכה / אמירת משפטים מחזקים / המשך פגישות מנחות, לפי בחירתי, עם יועץ רוחני – להבראת הילד הפנימי, בירור טראומות, הבנת תוכנית החיים שלי ויישום לקחיה.

* לחיזוק היסודות הנפשיים-הפיסיים: נתינה בהתנדבות (שעתיים בשבוע) / חיזוק מחשבה ודיבור חיוביים / פיקוח מתמיד על אגו מאוזן / טיפול לפי המלצת הרפואה האלטרנטיבית – בעיקר, בדיקור סיני / הדמיה יוצרת לפי תחושותי / תירגול טאי צ'י, או אמנות תנועה אחרת מהמזרח הרחוק / השתתפות בסדנאות / חוגים. רצוי גם בנושאי מודעות עצמית ורוחנית / הקפדה על סדר-יום קבוע, שעות שינה מספיקות ופעילות גופנית.

*

*בנושא זה של איתור ופינוי של אנרגיות זרות וכן גם אנרגיות הקשורות בטראומות טרנס-פרסונאליות, כמו אונס, אינקוויזיציה ושואה, אני נעזרת בכישוריה המעולים של תלמידה-חברה (תואר "תלמיד-חבר" מושאל כאן מעולם התלמוד) – דר' דורית לב, המתארת את עבודתה בספרון "ריפוי הגן הפנימי". על עבודתה של דורית ניתן לקרוא כאן: http://www.innergardenhealing.com/

*

"מודעות רוחנית" היא בו-זמנית

גם מודעות הגופנפש מלמטה 

וגם מודעות הנשמה מלמעלה
לאפשרות המפגש שלהם
בצינור האמצע –
ב ר ו ח.

*