על חשיבות ידיעת ה'תיקון' שלי

ניצוץ הנשמה מקרין את אורו בכל הגופנפש על מנת להפעילו לפי רצונו, אבל לעיתים קרובות ההפעלה באה מתובנות שגויות, שכן גם לניצוץ מקומות מוצללים. התרגלנו לחשוב ש(ניצוץ)הנשמה ברה ומושלמת, אבל בעצם הרי יש בזה סתירה למה שידוע לנו: כל (ניצוץ)נשמה באה לכאן כדי לתקן. כלומר, אם הנשמה זוקקת תיקון אז היא לא ממש 'מושלמת'… נשאלת השאלה: מדוע ואיך קורה שהנשמה צריכה תיקון, הרי מוצאה מרום המקור הגדול? התשובה לכך ידועה: בתחומים רבים במהלך חיי אדם הוא עלול לשגות ולקבל החלטות של הפרדה, וכאשר ניצוץ הנשמה נפטר מהגוף, בתום החיים, הוא סופח אליו את האור-האנרגיה של הנפש, לרבות האנרגיה שלולת-האור של שיבושי- הנפש באותו קיום. 

הצטברות האנרגיה שלולת-האור בנשמה, מקיום לקיום, יוצרת מעין 'פרוסה כהה' (גוף ההפרדה, "גוף הכאב") במעגל האור של טוהר הנשמה. העיקרון המכונן של אנרגיה זו הוא השיבוש שלשם תיקונו חוזרת הנשמה לחיות בגוף אדם פעם ונוספת.

מכל זה מסתבר שחשוב לכולנו להבין ולדעת לענות לעצמנו על שאלת השאלות – "מהו התיקון שלי?!".
מהלך-ההמשך המתבקש כאן מדהים ונכון גם-יחד: מוטל עלי, כאדם – כגופנפש, לאחר שביררתי מהו השיבוש (המשבש גם את חיי-שלי כאן ועכשיו), לעזור לניצוץ הנשמה שלי (ובכך לעזור גם לעצמי!) להשיג את התיקון!

 

עוד על 'גוף הכאב' של הנשמה (השיבוש הזוקק 'תיקון') -ראו נא כאן