אקטיביזם רוחני
בערב ל“ג בעומר תשע“ו, התכנסנו, אנו, מועצת העם (סתאאאם), אנו, חברים לדרך רוחנית אסלית וחבריהם, וישבנו בחצר בפרדס-חנה ואכלנו ושתינו ושוחחנו והתבוננו באש המדורה היפה. ואחר-כך התחלתי בסיפור מעלתו הרוחנית המיוחדת של יום ’הוד שבהוד‘, הוא הל“ג (היום ה-33) שבספירת העומר, ומן הסיפור גלשנו אל מדיטציה מרגשת שלא הורשינו להקליט, ומשם גלשנו להפסקה ולכיבוד הכייפי, ואף צפינו בבני פרדס חנה דור שישי (אולי…) מפזזים במדורתנו-שלנו כמזכירים לנו שאין מדובר בפלישה, משום ש‘הכול אחד‘. וכשהתינוקות נרדמו בידי הוריהם, ואחדים כבר נפרדו והלכו לדרכם – פנינו לדרכנו ולמדנו קטע מאלף מתוך ’מדרש הנעלם‘ בספר הזוהר, ולאט הפכנו את הטקסט האזוטרי – מסינית לעברית.
ואז זה קרה: שמעתי את עצמי אומרת שהנה, כאן ועכשיו, מתייסדת לה תנועה – שאין צורך כלל לפרסמה, והיא בכלל תנועה של תנועה פנימית, ’אקטיביזם רוחני‘, המושתת על שלוש דקות של התכוונות: להאחיד בתוכי את נפשגופי ורוחי ונשמתי, ולהזריח את האור בי ומסביבי, בהודיה (“הוד) ובהודאה (שבהוד“) שהיא האמונה המודה (אני לפניך…) שהכול אחד, והיא תהילתך/תהילתי/תהילתנו. יותר אני לא זוכרת, אך הדברים צולמו (כנראה לא במקרה) והנה התיעוד:
”מי מצטרף לתנועה מן היושבים כאן?“, שאלתי, כשסיימתי להציג את מהותה הפנימית ואת אי-תנועתיותה של התנועה. ידיים רבות מן המעגל שמסביב למדורה, הצביעו בעוז. חלקן גם סימס אחר-כך לטלפון שלי כדי להצהיר: ’אני מצטרף‘. מי שלא עשה כן – אנא!
*
מה ניתן לעשות כדי לאפשר לעוד מצטרפים להגיע אל התנועה (הפנימית) – ’אקטיביזם רוחני‘? – בשלב זה רק תלמידי "המאפשרים" יכולים לצרף אנשים נוספים. והצירוף – כיצד? ובכן, ניתן לספר על התנועה בקצרה לאנשים שהרוחניות חשובה להם, ולבדוק היענות ראשונית; אם ישנה היענות – "לשלוח אותם" לקרוא כאן באתר, במדור 'אקטיביזם רוחני', ולהאזין גם למהלך המדיטציה "מדיטציית שלוש הדקות – אקטיביזם רוחני" – כאן. על המעוניינים לחזור אליכם לאחר קריאתם והאזנתם, ולומר: 'רוצים אנו'. כעת תנו להם את מס' הנייד שלי שיסמסו: "אני X Y מצטרף/ת לתנועת האקטיביזם הרוחני, דרך (שם מלא של המאפשר/ת)". תודה!
ובינתיים – תודה וברכה לכולכם!
שלוש הדקות ביום הן מופלאות!
נביא כאן להלן אוסף מצטבר של חוויות מהאירוע.
תודה, שוש
*
*
בואו איתנו: מדיטציית שלוש הדקות – אקטיביזם רוחני – ראו כאן
*
אקטיביזם רוחני – סעיפים למימוש
1. הפתיחות, החמלה, ההבנה שכולנו 'אחד': דומם, צומח, חי ומדבר.
2. התשוקה לרוח, הבחירה לשנות את נקודת-הראות ל'אני-הנני'
3. הרצון לתת – במסגרת הקהילה, החברה, המדינה והעולם כולו
4. ניטור אחדות עצמי – מבפנים ו'מבחוץ'
5. הסבלנות למי שטרם… הפעולה העדינה לאפשר לאחר 'מגע-רוח'
6. טיפוח מתמיד של יחס חיובי לכול, תובנת עמדת-ה'נגד' כ'הפרדה'
7. יחס של מאור-פנים, יושרה, כבוד, אמונה, אהבה – לעצמי ולזולתי
8. לימוד החוקים האוניברסאלים ויישומם ביומיום
9. קשב, הכלה, זרימה בענווה עם המציאות
10. מעורבות רוחנית בהודיה – בתנועה פנימית, בת שלוש דקות של אור
*
מאת חברים:
ההצהרה הבאה תישמע כאילו יצאה מפיו של אדם רפה-שכל, או אדם המכור לדרמטיזציה של ארועים פעוטים, אבל למעשה, היא נכתבה מתוך שיקול דעת וללא הגזמה: לפני מספר ימים, מסביב למדורת ל”ג בעומר, כאשר שוש הכריזה על ייסוד תנועה חדשה, הרגשתי בתוכי שזהו רגע היסטורי. כן, כן, רגע היסטורי. ואם תשאלו: למה? אשיב שזוהי התנועה היחידה שאני מאמין שתוכל לשנות את תדר העולם. כשאדם מביט סביב הוא רואה תנועות פוליטיות וחברתיות מתגוללות בערימות אשפה של הבטחות סרק וניסיון נואל לשנות דברים חיצוניים מבלי לתת דעת לשינוי פנימי. התנועות שכן מתיימרות לחולל שינוי פנימי הן אימפוטנטיות משום חוסר החיבור שלהן למציאות חיצונית ובנוסף עדינות הן ככנפי פרפר, ולא, הן אינם יוצרות סופה בצד השני של העולם. הבטתי בלהבות המדורה שפלטה מדי פעם מאות גיצים מסתחררים לשמים וחשבתי ששנים אני מביט בעין לאה על משוגות האנשים המנהיגים את הכוכב שלנו לעתיד רווי בהרס, כתוצאה מבערות, חמדנות ונרפות אינטלקטואלית. חשבתי שרק עכשיו, לראשונה, אני מרגיש שהישועה קרובה. התנועה שעליה הכריזה שוש תאזן את הטירוף ההנהגתי של ישראל, ואולי של העולם כולו, בדיוק כפי שאיזנה את הטירוף שבו התנהלו חיי עד לפני שהכרתי אותה. ואם היא הצליחה לאזן אותי אז לאזן את הפלנטה קטן עליה. בואו והצטרפו לתנועה שיכולה לשנות. אריאל סמל
*
כשישבתי במעגל, וברקע היו צלילי מוסיקה רועשת וקולות ילדים ונוער סביב מדורות גדולות, התנתקתי מהרעשים והאזנתי ברוב קשב לדבריה של שוש. ההבנה שזהו מעגל מיוחד במינו, ושהדברים גדולים בהרבה מכפי שאוכל לשער, הדהדה בי בחוזקה, והתמלאתי תודה על הזכות האדירה, להיות חלק מהמעגל הזה. התרגשתי מהידע, מההבנות וממשמעותם לחיינו כאן ועכשיו, התמסרתי, ולרגעים חוויתי – חיבור לאנרגיית ההודיה וההודאה ש‘הכל אחד‘! איילת
*
חשבתי על מה שהרגשתי כש-שוש הכריזה על תנועת האקטיביזם הרוחני אתמול… ובכן, הרגשתי התרגשות מופלאה שכן הבנתי בפליאה שיש לי הזכות להיות חלק מרגע מכונן בהיסטוריה. אני מודה לך ולמדרגים הגבוהים ואני מאושרת להיות שליחת אור ולהיות חלק מהפצתו. זו זכות גדולה ואני מאושרת בה. תודה תודה תודה. ענתי
*
בל“ג בעומר התכנסנו כ-30 מאפשרים ואורחים בחצר האחורית של אבשלום, שהייתה מסודרת ומאירה עם מדורה בגודל הנכון, לא גדולה מידי באופן שמכבד את הסביבה, ויחד עם זאת מאירה ומחממת. שוש התחילה לספר ולהסביר על היום המיוחד של 'הוד שבהוד' ולאט לאט האנרגיה העוצמתית והמיוחדת של הערב הזה החלה לחלחל אל תוכי, ואני חושבת שאל תוככי כולנו. הודיתי בליבי על האפשרות לשבת ביחד עם חברים לדרך הרוחנית הנפלאה שאנו פוסעים בה, מתוך מודעות לייחוד של האנרגיה של היממה של ל“ג בעומר. השיעור השנה היה מוקדש לחיבור בינינו ובין נשמתנו, ומכאן גם כחיבור אל הכל ואל האחד, והדבר נחווה בעוצמה ע"י מדיטציה שבה ראינו את צ'קרת הלב שלנו כמערה נוצצת באור יקרות, ואת הנשמה שלנו ככדור אור מתכנסת אל הלב. עבורי הדבר העוצמתי במיוחד במפגש השנה היה השיעור בפרק מספר הזוהר. ובמיוחד שהשנה דבקתי בעשיית ספירת העומר האישית, שהכינה אותי ליום זה היטב. בפרק זה למדנו שהנשמה נבראה ישירות מהאנרגיה של הבורא, ולא השתלשלה מבריאות המלאכים הגדולים. ההבנה הזאת מלווה באנרגיה העוצמתית של 'הוד שבהוד' – הענווה שבענווה, אפשרה לי לחוש בענווה את הגדולה ואת העוצמה של הנשמה שלי ואת הנשמות של כולם, ולהעריך אותה כחלק מקורי של הבורא, ולכן גם כחלק מהכל. לעיתים קשה לי להבין את העוצמה של הנשמה שלי, שהיא נציגת האלוהים על כדור הארץ. אני חושבת שזה קשור לכך שאני חווה כל כך הרבה שנים את גופנפש שלי כדבר עם מגבלות גדולות, אבל הערב, נגעה בי בצורה מעמיקה ההבנה של מי היא ומה היא הנשמה שלי ושל היותה חלק ישיר מהבורא. זה היה רגע של התפעמות שאני נושאת אותו איתי, ונזכרת בו מידי פעם במהלך היום. לאחר השיחה, שוש הכריזה על יסוד תנועה של אקטיביזם רוחני. לרגע חשבתי שאנו הולכים לצעוד לירושלים עם שלטים שעליהם כתובות סיסמאות רוחניות, אבל לרווחתי הבנתי מהר שהכוונה לתנועה פנימית – תנועה של התחייבות אישית של כל אחד להכריז הכרזה פנימית על כך שהוא נמצא בהודאה ובהודיה לחיבור שלו עם נשמתו ועם האחד. והעיקר הוא לא ההכרזה, אלא החוויה, כלומר מי שבוחר להצטרף לתנועה עליו לשבת במדיטציה שלוש דקות או יותר, כל יום, ולחוות את האיחוד הזה. תודה שוש על הערב המאלף, על השיעור בספר הזוהר, על ההכנה שאת מאפשרת לנו באמצעות ספירת העומר האישית. תודה למאפשרים שבאו ולאורחים, תודה לאבשלום שהכין ועבד ולמי שעזר לו, תודה למאפשר הגדול, תודה לנשמה שלי שבחרה להתעורר רוחנית. אני מצטרפת לתנועה הרוחנית האקטיביסטית בשמחה ובהתרגשות ובמסירות גדולה. תודה על ההזמנה והזכות להימנות עליה. מירב