איך נפרדים נכונה מבן/בת זוג 

(קטע משיעור 1:1)

אם כן, השאלה שלך היא: איך נפרדים מבן או בת זוג?

להבנתי, הפרידה אמורה להיות (בהשתדלות גדולה מאוד, ככל הניתן), מצד שני הצדדים, באחדות ולא בהפרדה; במעין סוג של טקס קטן ויפה שבו נותנים אחד לשנייה דברים נחמדים לסיום המפגש המשותף (שיכול לארוך גם שנים) והדברים שנוצרו ביחד; ובהודיה הדדית נפרדים. אפשר גם לדמיין את השמיניה האנרגטית, או קו שעובר בין בני הזוג, ואתה ביחד איתה, חותך אותו.

מכאן ואילך חשוב לעבור "תקופת צינון" משום שהאנרגיות ממשיכות את השמיניה האנרגטית. הן בתשוקה לשמיניה. גם אם היא נגזרה באמצע. במושג 'שמיניה אנרגטית' – הכוונה שיוצא מעין קו אור (אנרגיה) בצורת S מהלב שלך ללב שלה, ומהלב שלה יצא S חזרה ללב שלך, וכך נוצרת שמיניה (מאוזנת, לא מאונכת). האנרגיות, מכוח ההתמד בלבד, רוצות להמשיך לעשות את מירוץ ה- S, כי בעת החיתוך באמצע נוצרת, אצל שני הצדדים – ריקנות. הדבר הנכון, לטובת שלום-הנפש של שני הצדדים, הוא להתנתק כמה שיותר בפיזי, בין אם בדיבורים או חפצים ובין אם בשיחות או הסתמסויות, וזאת כדי לא להכביד וכדי לא ליצור שמיניה אנרגטית חדשה. אפשר לחשוב שבעוד מספר שנים או חודשים, כשהשמיניה תהיה נחלת העבר ולא פעילה בהווה, אז ניתן אולי לחדש את הקשר, תלוי ברמת הרצון שלכם לחדש אותו.

הפרידה אמורה להיות באחדות כדי לא להכביד, והיא מאוד תועיל לכולם אם תהיה באחדות, כי באופן כזה אתה לא מייצר התנגדות בהילה שלך בחיי היומיום. אתה אפילו יכול לבקר את בני משפחתך יחד איתה ולספר להם על החלטתכם, או את בני משפחתה, או כמובן גם וגם, ובאופן כזה לייצר אווירה חיובית בפרידה, ואולי אפילו להסביר להם את גורמי הפרידה, לבאר את הדרך לקבלת ההחלטה הזאת, ובאופן כללי להרגיש את המצב/האווירה מסביב ולראות מה ואיך הדברים מדברים אליך.

אז א' יש פרידה ו-ב' יש מצב שמשתדל בשום אופן לא לאפשר היווצרות השמיניה מחדש, לא במחשבות, ברגש או בדיבורים עליה, עם אנשים אחרים וגם במעשים. לנטרל כמה שיותר, לא מתוך התנגדות, אלא מתוך קבלת המציאות ומתוך רצון לא לאפשר לשמיניה האנרגטית לשוב ולזרום.

הניתוק באופן זה הוא נכון, בהיר ומותיר פחות "צלקות איחוי", כי אחרת יש בלבול או הרגשה של "כן ולא": זאת משום האהבה שבין שתי הנשמות, הנשמה/הנפש רוצה כן ולא בו-זמנית. זה מאתגר כי מדובר על שינוי, לפעמים על בדידות, על הדרה של אנשים או הרגלים מסוימים. כל אלה הם מעין 'בום' שכזה – טלטלה לנשמה ולנפש, ולכן חשוב לשמור על רגיעה, לדבוק בנקודות שהביאו לפרידה ולא לשעות לגוף הכאב שמנסה לספר כמה היה נפלא ונעים, ובכלל לא ברור למה מתרחשת פרידה. לכבד את הרצון שלי, את הרצון שלה, את ההחלטה להיפרד, ולהקפיד על זמן שהוא מעין 'זמן צינון' של הדברים.

כאשר תשמע באופן אקראי שמישהו מזכיר את השם שלה, תוכל לראות עד כמה זה מהדהד לך… לאקסיות יש לפעמים "מאפיין" מיוחד שכזה –  פתאום נתקלים בהן ברחוב או בסופר. ה'מנהג' הזה הוא בעצם רצון של המדריכים הרוחניים לבדוק עד כמה הצינון מוצלח; ולא נכון לבוא בציפיות לחיבוקים ונישוקים, לא מצידי ולא מצידה. רק "היי" ו"ביי"… ולהבין שברגע כזה בשני הצדדים יש מאמץ רגשי מסוים.

אם נשארו בביתך חפצים משותפים, או שלקחת את שלך חזרה לביתך, כדאי לשים ככל הניתן את החפצים בשמש, לרבע שעה, חצי שעה. לתת לשמש לטהר את האנרגיה, את כל החפצים. אם הם כבדים כמו כורסה, כדאי להבעיר מסביבם מרווה, לעשן מרווה מסביב.

בשעות הבוקר אפשר למדוט כמה דקות להתמלאות באור. ולהגיד: "אני מנער ומוציא מכאן כעת לחלוטין כל אנרגיה אישית שאינה שלי, מכול הדברים הנמצאים בביתי". כך, באופן כללי למדי, ואז לראות אלומה של אור עוברת בבית ומנטרלת ספציפית כל אנרגיה 'אחרת' מן החפצים.