כעס וסליחה – מה באמת אני רוצה

מפגישות רבות עם מאופשרי (כך אני מכנה את התלמידים שלי) אני לומדת שקשה להם לפעמים מאוד לזהות ולנסח את רצונם האמיתי. בתחום ה'אני כשלעצמי', כמו גם בתחומי המשפחה, העבודה והחברה – יש אנשים שזיהוי הרצון העצמי שלהם מגומגם, מהוסס, לא-בטוח. לפני הכרעות חשובות הם חווים התלבטות מתישה, פיצול, ויכוח פנימי קשה ומשתק.

–  –  –

"אני לא סולחת להם כדי להעניש אותם וכדי לשלוט בהם באמצעות האומללות שלי, שניזונה מהכעס הקדום עליהם. הכעס אינו מתמוסס כי לגוף ההפרדה שלי יש אינטרס לעודד אותו… באומללות שלי אני ממשיכה ומטפחת את גוף ההפרדה ואת הפחד שבתוכי, ואני פועלת בזה נגד גוף האחדות והאהבה… אני רוצה ובוחרת לסלוח להם אבל משהו בתוכי לא מוכן לוותר על השליטה בהם. אני בעצם מציבה את עצמי מעליהם – כשאיני סולחת באמת. אני כנראה מסרבת לסלוח כי זה פשוט נותן לי כוח (מדומה!) עליהם".

קראו נא את הרשומה השלמה באתר NRG – כאן