מה לומדים, בהנחיית שוש, בקהילת שצ?

למי ששאל מה לומדים בקהילת שצ – הנה רשומה-לדוגמה, מרתקת ומלמדת, ל"עבודת השם הפרטי"…

לשוש שלום, זה סיכום הביניים למה שלמדנו עד כה ושביקשת ממני לכתוב כהכנה למפגש הפרטני הבא שלנו. זה בסדר לפרסם אם נראה לך נכון.    יאיר שץ 

התיקון שלי הוא השגת עצמאות מתוך ערך עצמי ואיזון גאווה ויהירות. אני מבקש מניצוץ הנשמה שלי לוותר על יהירות, משום שאני מבין שמקורה בתפיסה משובשת של עצמי מול המציאות, מול הרמות הגבוהות שלי ומול בני האדם.
 
אני מבין היום שאני ניצוץ נשמה שנשלח על ידי נשמת האם שלו לפלנטה כדי לתקן שיבושים, להתנסות, להתאזן, להתעלות על חווית הדואליות 'ליצור אנרגיה חדשה, להיזכר במהותי האמיתית , לשמוע את הקול הפנימי שלי. לשכלל את היכולת לתת ולקבל אהבה, להעלות תדר, להוסיף אור לפלנטה ולסייע בתהליך ההתמרה של הדואליות לאנרגיה החדשה של אחדות הקטבים, ולבצע תיקון וזיכוך פנימי שיאפשרו לי להזרים אור אלוהי לטובתי ולטובת האנושות.
 
אני מבין שכל נמצאי הפלנטה הם ילדיו האהובים של הבורא האחד
והם נמצאים על לוח המשחק לאותן מטרות בדיוק.
בני האדם שוכנים בגופים נפרדים ועוטים על עצמם מסיכות שונות
בהתאם לשיבוש שהם מבקשים לתקן.
 
המגוון האנושי הוא אשליה גדולה, גם אם משכנעת מאד.
הבדלים של מין, נטייה מינית, גזע, מעמד חברתי, מעמד כלכלי, מראה פיסי, בריאות, השכלה, מערך פסיכולוגי וכיו"ב, מתחזקים את אשליית הנפרדות,
כאשר למעשה כולם ניצוצות אלוהיים שווים שנחצבו מאותה מחצבת אור,
חלקם מודעים יותר למהותם האמיתית, וחלקם שבויים באשליית האני הכבול לגוף.
אלה המודעים יותר, שאני ביניהם, רכשו את מודעותם בקיומים רבים ומפרכים על הפלנטה
ובעבודה פנימית שתכליתה לפתוח את הלב, לחקור ולדעת את משמעות החיים. 
 
המודעים יותר, המודעים פחות, בני האור, בני החושך, ואינספור בני האדם הנמנים 
על כל הקבוצות, או על חלקן, או המזגזגים ביניהן הלוך ושוב,
כולם חיוניים לקיומו של המשחק , וליבת כולם היא אותה הליבה – אור האחד.
 
אני מבקש מניצוץ הנשמה שלי לוותר על כל סוג של יהירות, משום שהיא נוגדת את כל האמור לעיל.
אני בן אלוהים שווה בין שווים, ואינני שווה יותר מבני אדם אחרים משום סיבה שהיא.
אני נכון כמו שאני, וכל אדם אחר נכון כמו שהוא.
כולנו חיים בכוכב הבחירה החופשית וכל אחד חי את חייו לפי רצונו והבנתו. 
 
יהירות ואליטיזם נובעים מבורות רוחנית, וגם אם לקיתי בהם בעבר או בקיומים קודמים, היום אין להם מקום בתוכי. לא זו בלבד שאינני נעלה על בני אדם אחרים או נחות מהם, אלא שמעלי נמצאות הרמות הגבוהות שלי שנותנות לי חיים, חומלות ואוהבות, ומנחות את דרכי לאיזון והתפתחות.
 
אני מלא ענווה והודיה על הזכות לקבל עזרה שכזאת
ואני מבקש מניצוץ הנשמה שלי לא ליפול לעולם למקום של יהירות.
 
מולי נמצאים בני אדם שווים לי
ומעלי נמצאות אנרגיות גבוהות שעוזרות לי להתפתח,
מכאן שאין כל מקום ליהירות אלא רק לענווה והודיה.
 
אני מבקש מניצוץ הנשמה שלי לוותר על תלות ופסיביות ולרכוש עצמאות מתוך ערך עצמי.
גוף הכאב שלי וסוכניו בקיום הזה לימדו אותי שאני לא יודע מה אני רוצה 
באופן שיצר אצלי שיתוק, הימנעות מעשייה ויוזמה, ותחושה של נחיתות ושפלות רוח.
אני מבין כעת שאני הוא הבורא של חיי. 
כניצוץ נשמה אלוהי יכולותי הן אינסופיות
הרצון החופשי שלי מקודש בחוק קוסמי. 
אני ראוי לחיים של אהבה, שמחה, יצירתיות, שפע וחכמה.
הורגלתי להיחסם על ידי גוף הכאב כדי להגיע בעצמי להבנה הזאת.
'עצמאות' משמעותה היכולת לחוות רצון ולהביא למימושו בפועל.

כל דבר שבכוחו להוסיף אור לחיי ולחיי הזולת הוא ראוי
והרמות הגבוהות שלי יסייעו בידיי להגשימו.
אני מכיר בערך עצמי כבן אלוהים, ואני מבקש מניצוץ הנשמה שלי להכיר בעובדה זו.
כבן אלוהים אני יכול לפעול בעולם החומר וליצור יש מאין.
אני מבקש מהרמות הגבוהות שלי לחוות רצון שמקורו באור,
רצון המוביל אותי בדרך התיקון והייעוד שלי.
רצון אור שכזה יפעיל אותי לעשייה של אור. 
 
אני עצמאי וחופשי ובוחר באור.

[*טקסט זה מופיע גם בדף "מאת חברים", כאן, באתר.]