ספירת העומר האישית 

שבוע ראשון – שבוע 'חסד'

לרשומה על ההפטרה לשבת חול-המועד פסח – "חזון העצמות היבשות" – ראו נא כאן

עשר ספירות 'עץ החיים' נתפשות בקבלה כעשרה מימדים-'מיכלים', המזרימים מן האינסוף את אנרגיית החיים, אל עולם המעשה שלנו, בתהליך של נביעה, קבלה והזרמה.

בתהליך נצחי זה מקבלת כל ספירה משבע הספירות התחתונות, המצויות בהרמוניה ושיווי-משקל הדדי, אנרגיה ייחודית-דומיננטית, המתמגנטת אליה יותר משאר סוגי האנרגיה הקוסמית, עקב אופייה הייחודי כ'כלי'. שש האנרגיות הנוספות עוברות-זורמות דרך כל ספירה ו'צובעות' אותה בצבעיהן הייחודיים.

ספירת חסד, הראשונה בספירת העומר, כשמה כן היא: אהבת הטוב והשפעתו מסביב, על-ידי נתינה מסוגים שונים, אלו הם הנושאים העיקריים המזוהים עימה.

האהבה כנתינה של חסד היא הבסיס ליחסינו עם עצמנו, עם הסובבים אותנו ועם המדרגים העליונים עד אינסוף, ומובן שמדובר כאן בזרימה של נתינה וקבלה גם-יחד.

אנרגיית האהבה היא ככל הנראה הרכיב העוצמתי ביותר ביקום, והיא מאפשרת לנו אחדות פנימית וחיצונית, הנחווית כרגעי שיא במהלך חיינו, כאשר אנו ממוקדים בה במלוא הכרתנו.

בשבוע 'חסד', שבוע האהבה, נוכל להתבונן בתחושות החסד ויישומן בחיי היום-יום שלנו, ולבחון את המיגוון הרחב של היבטי האהבה וביטוייהם בעולמנו.

תזכורת: היום (היממה) העברי מתחיל עם שקיעת החמה.

לתיאום היום (תאריך עברי ולועזי – שנת תשע"ז) עם היום בספירת העומר ראו-נא כאן

ליום א' בשבוע 'חסד' – ט"ז בניסן – 'חסד שבחסד'

היום יום אחד לספירת העומר

כולנו יכולים לאהוב, היות שבכולנו קיים ניצוץ-נשמה אלוהי. היום ניתן לבחון את עוצמת האהבה במהלך חיינו ואת ביטוייה.

היום ניתן בחקר עצמי לשאול ולברר –

מהי עבורי 'אהבה'
עד כמה אני מבטא//ת את אהבתי
מתי אני מבטא//ת אהבה
האם אני יכול//ה לבטא רגשות גבוהים
את מי אני אוהב//ת
האם רק את הקרובים לי ביותר
האם אני חווה חשש בעת הבעת אהבה
האם אני מבטא//ת אהבה רק במצב מסוים ורק לצורך מסוים
האם אני רוצה ויודע//ת לתת ברוח לב בלי לקמץ
האם יש ביכולתי לתת למישהו זר לי לחלוטין

היום: ניתן למצוא ולהמציא אופניי הבעה (נוספים) של אהבה – למי שאהוב עליי, בדיבור ובמעשה.

ליום ב' בשבוע 'חסד' – י"ז בניסן – 'גבורה שבחסד'

היום שני ימים לספירת העומר

על-מנת להזרים-בטוב את היחסים עם בני-משפחה, חברים, בן/בת זוג – רצוי לבחון היום, בהתאם לאנרגיית גבורה (התגברות/מידתיות) שבחסד (האהבה/הנתינה), אם אפשר למצוא בקשר (כזה או אחר – לבחירתי, ומצידי בלבד!): מידתיות, ביקורת פתוחה ובונה ומתן מרחב אישי.

ניתוב אסרטיבי-מתון של כל מערכת יחסים, הנובע מחיבה ואיזון פנימי, חשוב לתחושת הצמיחה והשמחה, שקירבה בין אנשים עשויה לאפשר לנו.

היום ניתן, בחקר עצמי כנה, לשאול ולברר –

האם היחסים עם האדם-שממולי בנויים בתוך גבולות מבוקרים?
האם אני נוטה לרצות ו"לוותר על עצמי"?
האם אני חש//ה מנצל//ת או מנוצל//ת בקשר?
האם אני נוטה לשבש באדם-שממולי את בחירתו החופשית, ואולי את יכולתו/יכולתה לפעול ללא תלות בי, או להיפך – מנסה לגרום לו/לה לפעול כך ביחס אלי?
האם אני ער//ה לתחושות ולרגשות שלו/שלה ומכבד//ת אותם?
האם אני משליט//ה את דעותיי ומנסה לכפות את רצונותיי?
האם אני מכבד//ת את האדם-שממולי ומאפשר//ת לו עצמאות ופרטיות, או שמא להיפך – פולש אליו ותופש//ת אותו כשלוחה שלי, מעין 'קניין' שמחויב אלי וצריך לעשות כך וכך למעני?
האם אני נסחף//ת ומשתף//ת פעולה עם התנהלות 'מפרידה' שמכעיסה או מעציבה אותי, או שאני מתגבר//ת ומושל//ת ברוחי?
האם אני מתחשב//ת בצרכיו הייחודיים של האדם-שממולי ובמידת יכולת האהבה וההכלה שלו?

לעשייה היום: רצוי לבחור אדם מסוים ולמולו – להשתדל ולתרגל נתינה-באהבה, ולהקפיד על כך שהדברים ייעשו לפי מבוקשו ולפי צרכיו, מתוך רצון-טוב, בקלילות ובלב שמח.

הערה: בעצם המחשבה, שאלת השאלה ונתינת התשובה שלאחר החקירה העצמית, כשהן כנות וממוקדות, וכן בעשייה המומלצת כאן לעיל, יש סיכוי רב להתקדמות חיובית משמעותית. מומלץ, לשם שיפור, לדמיין איך נראה הקשר כשהוא "אידיאלי", ומה הן התחושות שהוא מאפשר לי.  

ליום ג' בשבוע 'חסד' – י"ח בניסן – 'תפארת שבחסד'

היום שלושה ימים לספירת העומר

ספירת 'תפארת' מביאה ל'חסד' אנרגיה של אהבה מאוזנת וזורמת, שאינה מבקשת תמורה, כשהיא ממצעת בין 'חסד' הנתינה לבין 'גבורת' המידתיות והביקורת עצמית. במיטבה מאפשרת 'תפארת' אהבה המאחדת את יסוד ה'חסד' עם יסוד ה'גבורה'. זוהי אהבה של חמלה ונתינה, אמפטיה והזדהות, אפילו במקרים שנחוותה פגיעה (כלומר, שאנרגיית השמאל – הדין, הייתה מעורבת בקשר).

היום ניתן, בחקר עצמי כנה, לשאול ולברר – 

האם אני יכול//ה גם בשעת קושי לחוות את החיבה והחמלה לאדם-שממולי (בן משפחה, ידיד, חבר לעבודה) גם אם פגע בי?
האם אני ממזג//ת נתינה שופעת עם מידתיות?
האם אהבתי 'קורסת' במצבים כלשהם, בהם אני "שוכח//ת" אותה, ומהם?
האם אני נוטה ליותר נתינה או ליותר סיוג-נתינה ביומיום?
האם אני חווה אהבה ונתינה מדי-פעם גם למי שאיני קרוב//ה אליו?
האם אהבתי נמצאת בדרך-כלל בזרימה שלווה והרמונית?

לעשייה בתחום זה היום:

ניתן לתרגל נתינה מאוזנת – בבית, וגם מחוצה לו, למי שאינו קרוב אלי או אפילו זר לי.

הערה: בעצם המחשבה על הדברים לאורך היום, בשאלת השאלות ונתינת התשובות שלאחר החקירה העצמית, כשהכול נעשה באופן כנה וממוקד, וכן-גם באמצעות העשייה המומלצת כאן – יש סיכוי רב להתקדמות חיובית (שכולנו וודאי שואפים אליה!).

מומלץ, לסיום ה'עבודה' ביום זה, לדמיין איך נראה קשר כשהוא "אידיאלי", ואיך נחווית אהבה שאינה כפופה לשום תנאים.

ליום ד' בשבוע 'חסד' – י"ט בניסן – 'נצח שבחסד'  

היום ארבעה ימים לספירת העומר
אנרגיית 'נצח' היא אנרגיה של 'ניצחון' על הנטייה להפריד ולהתכנס, ועל ה'אין לי חשק' למלא מטלות משותפות (בקשר עם בני-משפחה, חברים, בני זוג). ה'ניצחון' הוא על הנטייה להקל ראש באחריות ובמחויבות-לקשר, ולעיתים, זהו ניצחון דק על נתינה העלולה להינתן מתוך אי-רצון מופגן. באופן כללי באה אנרגיית 'נצח שבחסד', כשהיא מאוזנת וזורמת – לאפשר התמדה וזרימה יציבה באהבה ובנתינה.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –

האם אהבתי מתאפיינת בעליות ומורדות כמצבי קיצון, או שהיא יציבה ומאפשרת לאדם-ממולי לסמוך עלי, אפילו ב'מצבים של הפרדה'?
האם אני נוטה להשקיע מחשבה, זמן ואנרגיה על-מנת לאפשר לאדם-שממולי את מה שהוא זקוק לו, לפי דעתו ורצונו?
האם אני חווה לעיתים צורך לשקוד על הידוק הקשר ופועל //ת בהתאם, באווירה טובה ורגועה?
האם אני משתדל//ת לאפשר למי-שממולי, להתפתח, להיות טוב יותר, לדעתו, ולהרגיש טוב יותר?

לעשייה בתחום זה: ניתן לתרגל, היום במיוחד, נתינה שתעיד במובהק על יציבותה של האהבה שלי ועל מידת החוזק שלה.

*

ליום ה' בשבוע 'חסד' – כ' בניסן – 'הוד שבחסד'

היום חמישה ימים לספירת העומר

אנרגיית 'הוד שבחסד' היא בבסיסה אנרגיה של הוד-יה על התקיימותו של קשר, הן לאהוב/ים, והן למקורה של האהבה: הרוח האינסופית של ה'אחד-בכל'.
ההודיה היא על המסוגלות לאהוב ועל הזכות לאהוב, והיא מביאה על-פי-רוב לתחושת ענווה, ומאפשרת קשר ללא 'משחקי אגו' ומאבקי גאווה.
ההודיה והענווה גורמות גם להיות מסוגל/ת להכיל, לוותר ולסלוח.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –

האם ידוע וזכור לי שעצם המסוגלות לאהוב, להכיל, לוותר ולסלוח – מקורה ב'אחד שבכל' ומה זה 'עושה לי'?
האם אני חש//ה הודיה לאהובי (בני משפחה, ידידים, חברים, בני זוג) על הזכות לחוות אהבה כלפיהם?
האם אני חש//ה הודיה לבורא-שבי ומחוצה-לי, על-כך שבראני מסוגל//ת לחוות אהבה, הכלה, וויתור וסליחה – כולם ביחד או כל אחד מהם לחוד?
האם אני לעיתים מונע//ת בתוך קשר האהבה ממקומות של עיקשות, נקמנות ויהירות (כגון מצ'ואיזם) וללא הכרת תודה?
האם אני מרגיש//ה בדרך-כלל נינוח//ה בקשר או שאני נסחף//ת לעיתים קרובות לרגש עליונות ותחרותיות, או לתחושות של תסכול ועלבון, תוך שכחת האחד-בכל?
האם אני יודע//ת להרגיע בתוכי את גוף הכאב כשהוא עולה בי, לוותר, לסלוח וליזום התפייסות עם האדם-שממולי, מתוך מחשבה על צלם-אלוהים שבו?

היום: ניתן (למרות הקושי) לחוות את האחד-נס, לוותר על גאווה או עלבון, לפייס ולהשתדל להשלים עם מישהו אהוב, שהפרדה כלשהי אירעה בקשר איתו.
הערה: בעצם המחשבה על הדברים לאורך היום, בשאלת השאלות ונתינת התשובות שלאחר החקירה העצמית, נראה שישנה משום האצת הדרך לחיבור עם הנשמה, עקב הארת הקו המחבר בין הגופנפש לנשמה.

ליום ו' (הוא 'שביעי של פסח') בשבוע 'חסד' – כ"א בניסן – 'יסוד שבחסד'

היום ששה ימים לספירת העומר
 
ספירת יסוד, השישית במניין שבע הספירות התחתונות שלפיהן אנו סופרים את העומר, היא ספירה שהתדר שלה מכוון לחיבור והפנמה.

צירוף 'יסוד שבחסד' מאפשר אנרגיה של אחדות ושיתוף אמיץ; קשר של אהבה וחיבה, ומימוש תחושת היחד מתוך הרגשת קרבה וחברות.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –

האם בקשרי האהבה והידידות שלי (עם בני הזוג, בני משפחה וחברים) יש דפוסים קבועים של נתינה ושיתוף?

מהם?

עד כמה הם קבועים?

עד כמה הם חשובים בעיני?

היום: ניתן לעשות מעשה יוצר ובונה במשותף עם אדם אהוב/אנשים אהובים, תוך הדגשת תקשורת מקרבת של אחדות וחיבור.

ליום השביעי של תום שבוע 'חסד' – כ"ב בניסן – 'מלכות שבחסד'

היום שבעה ימים לספירת העומר

אצילות-הנפש והנהגה עצמית שקולה בהתנהלות היומיומית, הם שני היסודות העיקריים המאפיינים את ספירת מלכות.

אנרגיית 'מלכות שבחסד' מגבירה יסודות אלה בקשר עם 'האדם-שממול', ומאפשרת בכך יחסי אהבה מאוזנים, המושתתים על חירות עצמית וקבלה עצמית, עם יכולת לנטרל יסודות משבשי אחדות, מבפנים ומבחוץ.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –

האם אני אוהב//ת את עצמי?

האם אני מכבד//ת את עצמי?

האם אני מבין//ה את הקשר בין קבלת עצמי לבין המסוגלות שלי לקבל ואהוב את 'האדם-שממולי'?
מה אני אוהב//ת בעצמי כ"אוהב (של מישהו)"?

מה מרומם את רוחי בנתינה של אהבה? האם אני מרבה בכך? האם ישנן עוד דרכים שבהן אוכל לבטא את אהבתי?

היום, נוכל למדוט ולהתבונן במידת הקבלה העצמית שלנו, ולברר, בלב אוהב, מה עוד נוכל להעניק ליקירינו, במידה ובחיבה רבה.

 

סיום שבוע חסד – יישר כוח לכל המתמידים!

ניתן, לבחירתך, לעבור כאן ביעף-גלגלת על רשומות השבוע, למלא חסרים, לרשום מסקנות ובעיקר להודות למאפשרי שמיים וארץ ולעצמך (!!!) – על ההתמדה, הדבקות והרצון הטוב שבעבודת 'ספירת העומר האישית'.

לשבוע השני בספירת העומר  –  שבוע 'גבורה'