ספירת העומר האישית

שבוע שלישי – שבוע 'תפארת'

האנרגיה של ספירת 'תפארת' ממזגת בין הענקה-באהבה ונתינה-בחסד, שבבסיס ספירת 'חסד', לבין האסרטיביות שבספירת 'גבורה', הבאה לאפשר ריסון ומידתיות. הרכיב העצמאי הייחודי לספירת 'תפארת', הוא תחושת אמת-ההוויה האנושית – מעין נקודה פנימית 'יודעת', המאפשרת 'אחדות עם הכל', גם ללא-מודעות. מגע של האדם עם נקודה זו מביא להזדהות ולרחמים, וליצירת פשרה ואיזון, הרמוניה ויופי (ת-פאר-ת) של אחדות הניגודים (כמו מיצוע יד ימין-נותנת עם יד שמאל-מקבלת/לוקחת).

בשבוע 'תפארת' מתאפשר, במימד האנושי, חקר עצמי לגבי רגשות הקשורים באמת-היותי-אדם, וכן באמפטיה, הזדהות, חמלה ורחמים. המושג 'רחמים' הינו, כידוע, עתיק-יומין, תנ"כי (בראשית מג/30: "וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת; וַיָּבא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה"). הצירוף 'נכמרו רחמיו' מציין אנרגיה של השתתפות בקשיי האדם-שממול. זוהי אנרגיה 'עגולה', מכניסה-פנימה, עוטפת במהודק (כמו 'רחם' – הקשורה ב'רחמים' – לעובר). לפי שורש הפועל שבצירוף 'נכמרו רחמיו', כ.מ.ר. (כמו למשל ב'מכמורת'). מדובר כאן ביכולת האנושית החשובה של הכלה.

בשימוש הלשוני היומיומי המודרני, קשורה אם-כן אנרגיית 'רחמים' ב'חמלה' וב'הכלה', ונראה ששתיהן, ביחד עם תחושת 'דחף לנתינת עזרה ולו גם במחיר ויתור', יוצרות את משמעותה העדכנית של המילה העתיקה 'רחמים'. רגש זה – הנובע מגרעין 'אמת האחדות שלי עם עצמי ועם מי ומה שמסביבי' – עומד במרכז ההתבוננות של השבוע השלישי לספירת העומר.

ליום א' בשבוע 'תפארת' – ל' בניסן – 'חסד שבתפארת'

היום חמישה עשר יום שהם שני שבועות ויום לעומר

ספירת 'חסד' בספירת 'תפארת' מעצימה את רגש האהבה הנמהל ב'רחמים' – ההתייחסות האמפטית, המזדהה והמכילה.

אנרגיית 'חסד שבתפארת', במישור הארצי, מאפשרת לנו, כשאנו במיטבנו, קוקטייל רגשות מופלא של חמלה, חיבור-באהבה ורצון למתן עזרה.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –

האם הרחמים שבתוכי באים לידי ביטוי מתוך אהבה ותחושת אחדות עם האדם-שממול?
האם כאשר אני מרחם//ת על אדם מסוים אני נמצא//ת יותר בחיבור איתו או יותר בסוג של 'מעליו', כאילו ב'בעלות' לגביו (למשל – כבן/בת זוגי, כהורה או כמורה)?
האם הרחמים שלי מבוטאים בחוסר-חיוניות או בזרימה אנרגטית טובה?

היום, כבכל יום אך ביתר-שאת, נצרף למתן עזרה לאדם-שממול, גם מחשבה של אהבה ועשייה במאור פנים.

ליום ב' בשבוע תפארת – א' באייר – 'גבורה שבתפארת'

היום שישה עשר יום שהם שני שבועות ושני ימים לעומר

הבעת רחמים והגשת עזרה יש לסייג, כדי שלא להזיק למקבל ולנותן כאחד. מידתיות וריסון עצמי, הבאים מאנרגיית ספירת גבורה, חיוניים לכל אדם הנוטה להעניק את מירב ההזדהות והסיוע-מרחמים (האנרגיה המאופיינת על-ידי ספירת תפארת). משמעת עצמית והתבוננות שקולה יכולות לסייע להבחין בכך שלעיתים חוסר-רחמנות הוא הרחמנות האמיתית.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –

האם רחמיי (חמלה, הכלה, הזדהות והצעת עזרה) נובעים מרצון לרצות? מגאווה?? מתחושת אשמה? מתחושת מחויבות לא נעימה? עמוק מליבי?
האם רחמיי לאחרים הם לרחוקים ממני ולאו דווקא לקרובים אלי ביותר? האם הם באים על חשבון מילוי צרכי או צרכי הקרובים לי? או שמא להיפך – אני מתמקד//ת רק בקרובים לי?
האם אני מעניק//ה הרבה מדי / פחות מדי? האם המקבלים מנצלים את טבעי הנותן?/קובלים על אי-נתינת אמפטיה והכלה?

היום, ניתן לתרגל הבעת רחמים – אמפטיה, הכלה והצעת סיוע, מתוך התבוננות ממוקדת בצרכיו של האדם-שממול ומתוך שאלה פנימית: האם הקשב, ההכלה והעזרה שלי רצויים ונעימים לך?

ליום ג' בשבוע 'תפארת' – ב' באייר – 'תפארת שבתפארת'

היום שבעה עשר יום שהם שני שבועות ושלושה ימים לעומר

למידת הרחמים, שבה מאופיינת ספירת תפארת, מצורפת היום מידת ה'אמת' שלה. 'תפארת שבתפארת' מכפילה ומשלשת את אנרגיית 'הרחמים האמיתיים'. מדובר בתחושה נדירה של רחמים טהורים, צובטי-לב בעומק העומקים, שאין בהם שמץ של פטרוניות, גאווה או אינטרס אישי חבוי מעין-כל, לרבות מעין-המרחם. רחמים אמיתיים נדלקים ומהבהבים כאשר ה'אני' מפנה את מקומו ל'אנחנו' אמיתי…

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –
האם אני חווה לעיתים רחמים אמיתיים, טהורים וחפים מכל היבט נילווה? אם לא – מדוע?
האם אני מיטיב//ה להביע בקול, רגשות של הזדהות, חמלה, הכלה ורחמים?
האם אני מרחם//ת כתוצאה מרגש אשמה? מסוג כלשהו של מחויבות?
כאשר אני מביע//ה רחמים – האם זוהי תוצאה של מעין-הרגל?

היום – אשתדל להביע רחמים לאדם שאולי לאחרונה נהגתי בו בנוקשות – ברכות, בהבלגה על טון חריף, ובזרימה פשוטה של הזדהות והבנה.

ליום ד' בשבוע 'תפארת' – ג' באייר – 'נצח שבתפארת'  
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

היום שמונה עשר יום שהם שני שבועות וארבעה ימים לעומר

אנרגיית ספירת נצח מעניקה במיטבה יסוד של התמדה ושל איזון לעוצמת הדברים. 'נצח שבתפארת' היא אנרגיה של רחמים ('תפארת') המהולה בעקביות ובקו ברור ומתמשך ('נצח'). בחוסר איזון תיתכן הענקת רחמים ספוראדית, רגעית, חולפת, בלתי-מתמידה, מזדמנת. בכך עלולה הנתינה להחמיץ את יעדה התומך, הבונה והמשפר.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –
האם הרחמים – האמפטיה, ההזדהות, החמלה וההכלה, שאני מציע//ה לאדם-שממולי (בן/בת זוג, בני משפחה, חברים) – הם חולפים ולא מתמשכים, או עקביים ומתמידים?
האם הרחמים שאני מעניק//ה לזולתי באים ממקום של איכפתיות מתמידה המאפשרת הכלה וחמלה של אור, או שמא יש בהם משום יציאת ידי חובה אולי לשם השקטת המצפון?
האם אני מבטא//ת את רחמיי רק כשנוח לי, כשאיני עסוק//ה מדי?
האם אני מוכן//ה לעזור לאדם-שממולי גם אם יש צורך להתאמץ רבות לשם כך?

היום – ניתן לתרגל הענקת חמלה והכלה למי שנראה כאילו הוא זקוק לעידוד של 'מילה טובה'.

ליום ה' בשבוע 'תפארת' – ד' באייר – 'הוד שבתפארת'
חג העצמאות

היום תשעה עשר יום שהם שני שבועות וחמישה ימים לעומר

תחושה לא-מאוזנת של רחמים לגבי האדם-שממול עלולה לעיתים להגיע ליחס של יהירות והתנשאות עליו, באורח מודע או שאינו-מודע. על-מנת למנוע זאת ניתן לחשוב ולחוש ענווה, וגם להגיש עזרה מתוך ידיעה שכולנו שווים וכולנו אחד. ספירת הוד בתוך 'שבוע תפארת' עוזרת לנו לברר נקודה חיונית זאת ולאזן את הרחמים עם ענווה וויתור וההכנעה, ועם הידיעה שאני הנני, לרצוני, רק צינור להזרמת אנרגיה של אהבה.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –
האם אני נתפש בעיני עצמי כנעלה ביחס למי שאני מגיש לו עזרה?
ולחילופין – האם אני מזלזל וממעיט בערך מי שאני מרחם עליו?
האם אני מודה תדיר על היותי צינור של אור, של חמלה וסיוע?

היום – ניתן לתרגל הענקה 'נקייה' של רחמים-חמלה מבלי לצפות לגמול, ומבלי להתחשבן במחשבה של 'מה אקבל בתמורה'.

ליום ו' בשבוע 'תפארת' – ה' באייר – 'יסוד שבתפארת'

היום עשרים יום שהם שני שבועות ושישה ימים לעומר

אנרגיית ספירת 'יסוד' מכניסה להיבט הרחמים של ספירת 'תפארת' רכיב חשוב של תקשורת וחיזוק קשר. ההבנה היא שכאשר ניתנת חמלה ומובעים רחמים רצוי גם לחזק את היחסים עם האדם המקבל. נתינה מזדמנת היא כמובן חיובית כשלעצמה, אך בנתינת חמלה ורחמים לאדם קרוב – בן/בת זוג, בני משפחה או חברים, רצוי לראות את הנתינה כחלק מיחס הדדי של קבלה ונתינה מאוזנים.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –
האם לנתינה שלי לאדם קרוב יש השפעה של חיזוק הקשר ושל בניית חיבור הדוק עמו?
האם הנתינה שלי לאדם קרוב היא עקבית ומתמשכת?

היום – ניתן לתרגל נתינה בחמלה, הזדהות והכלה מתוך מחשבה-הבנה שנתינה זו אמורה להיות חלק מקשר רצוף, מאוזן ויציב.

 

ליום השביעי והאחרון בשבוע 'תפארת' – ו' באייר – 'מלכות שבתפארת'

היום עשרים ואחד יום שהם שלושה שבועות לעומר  

אנרגיית הרחמים החותמת את השבוע השלישי של ספירת העומר הפנימי, 'שבוע תפארת', היא אנרגיה המהולה בחותמה של ספירת מלכות – חותם האצילות והכבוד-לכול. בתחום זה ניתן להדגיש את הכבוד ואת ההוקרה האמורים להיות בהענקת הרחמים, ההזדהות וההכלה – הן מבחינת הנותן כלפי עצמו (כבוד עצמי) והן כלפי האדם-המקבל.

היום ניתן בחקר עצמי לברר ולשאול –
האם אני מאפשר//ת הענקת אמפטיה והצעת עזרה-מתוך-רחמים, באופן המכבד את עצמי ואת האדם המקבל?
האם אני מבין//ה שכל מערכת יחסים (עם בן/בת זוג, בני משפחה, חברים) אמורה להיות מושתתת על כבוד הדדי – כבוד לניצוץ האלוהי הנמצא בכל אחד מאיתנו?

היום – ניתן, כבכל יום אך ביתר-שאת, לתרגל נתינה-של-עזרה בחיזוק הכבוד העצמי, הדימוי העצמי והביטחון העצמי של האדם-שממולי.

להמשך ספירת העומר האישית – בשבוע 'נצח', ראו-נא כאן