על יום השבת
"היום השביעי בשבוע", יום השבת, ב'מחשב הקוסמי', הוא (כפי שאני לומדת) יממה של תוספת אנרגטית רבת-עוצמה לכדור הארץ כולו. נמצאי כדור הארץ שעשויים מחומר אך גם מרוח, מקבלים לאורך השבוע שש שביעיות של אנרגיה מתגברת חומר, ובשבת – שביעית מן השבע, אנרגיה לתיגבור הרוח.
על-מנת לקלוט את האנרגיה הנפלאה הזאת (המביאה חיבור ואיזון בכל התחומים!), נכון לנו להיות שרויים בתדר גבוה מהרגיל – בפתיחות, בשמחה ובאחדות.
לשם כך כדאי:
להתחבר לקהילה באחדות ובהודיה (בבית הכנסת או במקומות של מפגש משמח).
להדליק נרות שבת (לקבלה מוגברת של האנרגיה הזאת בהודיה, ולאיתות לנשמה: שימ/י לב).
ללבוש בגדים נאים (להעלאת המוראל).
לאכול מאכלים לא-רגילים טעימים (לנחת רוח)
להיות שרויים בכייף בחיק המשפחה (בחיבור של אהבה)
לשתות יין ("לעוף" קצת ולהיפתח…) ולשיר (שירי שבת ואחרים)
ובעיקר: לנוח מעמל ששת ימי המעשה (שב"ת היא ראשי תיבות של ש'ינה ב'שבת ת'ענוג)
[אם רוצים להבין את חוקי היהדות, את התרי"ג ואת המנהגים העתיקים – כדאי להכניס למחשבה המודרנית את המילה 'אנרגיה', וכמובן – לבחירתנו, ניתן לערוך ואריאציות על הנושא, לפי מה שמתאים לכל אחד].
הרחבת הדעת, נינוחות ושמחה מאפשרות ספיגה טובה יותר של "שפע ה'אור' בשבת". חכמינו ז"ל קראו לסטטוס הזה – 'נשמה יתרה של שבת' .
ל כ ן
כדאי לנו להיות בשבת ב'שלום' שהוא (כמה שיותר) 'שלם' –
ב א ח ד ו ת
פנימית וחיצונית,
בדיוק כפי שמתאים לנו,
ולסרב לתת לגוף הכאב, "החבלן הפנימי" חובב הקיטורים, הכעסים וכל ההפרדות למיניהן, טפו-טפו-טפו,
"להתערב" בהתנהלותנו.
שבתות מבורכות שיהיו
ל כ ו ל נ ו – – –
ב.
אפשר לראות את הפסוק המסיים את סיפור בריאת העולם – "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת", כמסביר מדוע אלהים בירך את יום השביעי וקידש אותו, כלומר, ניתן להבין את "כִּי" כמילה שבהמשכה בא הסבר לשאלה מדוע בירך אלוהים את יום השביעי וקידש אותו. אבל למעשה אין כאן הסבר בלבד. המילה "כי", יכולה לתפקד כאן גם כמילה של הכוונה ותזכורת עבורנו.
אלוהים 'שובת' ביום הזה, ובברכתו וקידושו הוא מכוון אותנו לסגולתו המיוחדת של היום. הרמז בא לאפשר לאדם לשבות ולהתברך – לא על ידי מלאכה, אלא על ידי התקדשות. כלומר, היצירה שאלוהים מאפשר לאדם כאשר הוא שובת ממלאכתו, היא יצירה רוחנית, או במונחים שלנו היום, העלאה של התדר.
במילים אחרות, נוכל להבין שעל פי "תוכנת כדור הארץ", בכל ששת ימי המעשה מגיעה אנרגיה מעורבת מפלוס ומינוס, לתמיכה ברוח ובחומר, ואילו ביום השביעי מגיעה אל כדור הארץ אנרגיה מובחרת, מקודשת, אנרגיה רבת אחדות, שנמצאת במכוון בלוח הזמנים של העברת האנרגיה אל הפלנטה. ששה ימים האנרגיה ההפרדתית התומכת בחומר 'מולכת', ואילו ביום השביעי, יום ה'שבת' (שבת אלהים), ה'תוסף' המגיע אלינו הוא אנרגיה של תמיכה ברוח. מכיוון שאלהים, בעת הבריאה, ברך וקידש את היום השביעי – האנרגיה הייחודית הזאת התכללה ביממה הזאת, והיא מועברת אלינו מיום הבריאה ועד עולם; לכן מצוות תורת ישראל ומנהגי ישראל בשבת הם הליכות חיים שלנוקט בהן קל יותר לספוג את אותה אנרגיה ולהתעצם ברוח – בתדר.
ולכן, לנוכח מילוי הבאטריה האנרגטית כל שבוע, נוכל להבין טוב יותר את מאמר חז"ל – "יותר משישראל שמרו על השבת, שמרה השבת עליהם".
ואולם נדגיש – זכותנו המלאה כיום (ברוך השם…) לבחור בחירה חופשית בכול, בכל עניין, לרבות מועדינו, וגם ולשמור על "השבת-שלי" בדרכים הרצויות לנו ובעשייה המאפשרת לנו את העלאת תדר. עשייה כזו כמובן מומלצת לכל ימות השנה, אך ביממת השבת היא מקבלת ר.ו.ח. גבית מעצימה.
– שבת שלום!
– שבת שלום ומבורך!
ולמה בעצם 'מבורך' כשמדברים על השבת בלשון נקבה?
כי ברכת השבת היא בעצם: שיהיה לך יום שבת של שלום, פנימי וחיצוני. התשובה מתייחסת ליום, בלשון זכר: שיהיה גם לך יום מבורך.
אמיר גלבוע / ככה כמו שאני הולך
ככה כמו שאני הולך אני רוצה לקבל פני שבת המלכה.
לגופי בגדים של יום יום וגופי, אם בכלל, איננו חזק בכלל
וגם הנפש לא.
ככה כמו שאני הולך אם אקבל פני שבת המלכה
והיו הבגדים לגופי של יום יום וגופי אפשר חלש יותר מרגשה
אבל הנפש לא.
ככה כמו שאני עודני הולך אם תקבל שבת המלכה את פני
ילבש גופי שבת יום יום וגופי יחזק והשבת בנפשי תהי.
לכי נפשי צאי כלה יום יום לקבל פני שבת המלכה.
על אנרגיית ההתכוונות לשבת (ספיישל ליום חמישי)
כוחה של ההתכוונות לקליטת מירב האנרגיה הייחודית של יממת השבת (משקיעת החמה ביום שישי ועד למוצ"ש) בא לידי ביטוי כבר ביום חמישי. קניות, ניקוי, הכנות לאירוח או להתארחות, תיכנון ו'סגירת' ענייני הסופ"ש (במחשבה ובעשייה) ועוד – כל אלה מוכרים לנו היטב, ועדיף כמובן שיבואו מתוך התכווננות למצות את משב הרוח(ני) העוצמתי של השבת.
ההמלצה הרוחנית היא "לחקות" התכוונות זו לגבי היעדים שברצוננו להשיג – בכל התחומים: מחשבה ורגש, בדיבור ובעשייה; ליישם את מודל ההכנות לשבת – לכל דבר שחפצים להשיגו.
וכך לא תהיה לדחיינות תקומה…
הזמן הניגר בימות החול,
בשעון החול האדיר שמעבר לכל –
ניגר ונטף וזלג
וניגר,
ניגר.
ובכל אותו זמן
נוטף וזולג
וניגר,
אספנו כוח כדי
לזרום –
ניגרים
ונוטפים,
וגם כדי
להי
ט
ען – – –ניגרים
ונטענים גם-יחד. ובאה השבת
והכפילה בחסד כוחה את הטענתנו,
והדלקנו נרות שבת
כדי לשלש אותה,
וכדי לחייך למלכת הזמן
שמעבר-לזמן,
בהודיה
עמוקה