ראש חודש אדר
א. מהתכנסות קהילת שצ
על מאפייני אנרגיית אדר קובעים מקורות עבריים קדומים של חכמת הנסתר העברית, שהצירוף של מזל דגים, מזלו של חודש אדר – אנרגיית האות קו"ף, עם הכוכב הדומיננטי במזל זה, כוכב צדק – אנרגיית האות גימ"ל, מנביע קוקטייל אנרגטי רב-עוצמה, הנוחת עלינו פעם בשנה, בהתאם לסדר הקבוע בלוח השנתי של כדור הארץ.
האות קו"ף היא אות שצורת כתיבתה מצביעה על אופיה: היא מקשרת בין שורת האותיות הרגילה, מציאות חיינו, לבין מה שמתחת לה – מתחת לאדמה. בכך נוצר חיבור סמלי בין החיים – ה'טוב', לבין המוות – ה'רע', חיבור שביסודו מונחת ההבנה שאין טוב ללא רע, ושאיחודם אמור להתבצע כשידו של הטוב תהיה על העליונה. כוכב צדק, אנרגיית האות גימ"ל, אכן מוליך אל מזל החודש יתכנות גבוהה של 'נסים'.
כיצד נבין את יתכנות ה'נס'? ניתן לומר שכאשר מתרחשים 'נסים', מתרחשים אירועים בהם גובר הטוב על הרע ומכריע אותו, מבלי להאבק בו. האנרגיה המיוחדת של חודש אדר, שמקורה המאוזן "יורד" מן המשולש הגבוה ביותר באילן הקבלה בדרך שקולה ומתונה, מאפשרת לנו ביצועים יוצאי דופן ייחודיים, כך שהרצוי, במציאות ה'חוץ' או ה'פנים', גובר על מכשולים רבים ומושג במלואו, או למצער במירבו, באמצעות רצון וכוונה בהירים ושליטה עצמית מובחנת ומוארת.
שליטה עצמית מוארת, שחודש אדר מאפשר ב'קוקטייל האנרגטי' שלו, מביאה לאיזון. המושג 'שמחה' מצביע על איזון כזה (לא תמיד במקומותינו כיום…), משום ששורש שמ"ח הוא שורש חמ"ש (הספרה המאזנת בין ארבע הראשונות לארבע האחרונות), והוא גם שורש מש"ח, כש'משיח' אינו מכוון לאדם מסוים אלא לזמן בעל איפיונים מסוימים (על משקל זמן אסיף, קציר, בציר וכו'). 'זמן משיח' מאופיין, בשאיפה, כזמן שבו רוב בני האדם יהיו מאוזנים, בין חומר לרוח, ומחוברים-מאוזנים ברמת ה'לב-מוח'.
השמחה בחודש אדר מקורה איפוא באיזון שכוחות החודש משפיעים עלינו, ובאמצעות ספיגת איזון זה נוכל לבצע ולשדרג היבטים שונים בחיינו, לאורה ולטובה.
ב. מהתכנסות קהילה נוספת –
במילה 'אדר' – כשמכניסים י' מקבלים 'אדיר'. חודש אדר הוא החודש האדיר והמאדיר יותר מכל החודשים. החודש סוגר את השנה המקראית שהתחילה בניסן, כלומר, הוא האחרון לפני ניסן.
האדרה פרושה העצמה; האדרת הנשמה – העצמת הנשמה.
"משנכנס אדר מרבין בשמחה",זאת לא הוראה לשמוח אלא תוצאה של חודש אדר; כשנכנס אדר כביכול אין ברירה אלא להתחיל להרבות בשמחה. שלא כמו "ושמחת בחגך" שחייבים לשמוח אלא אנרגיית החודש עצמה גורמת לך שמחה, יש חשיבות גדולה להבנה הזאת.
חודש זה מסומל במזל דגים, שהשם הקיבוצי שלהם בתנ"ך הוא 'דגה'. למרות שהם רבים ויש ביניהם אין ספור צורות, יש להם שם אחד. "דגה" מופיע בבראשית פרק א' – זהו שם קיבוצי. המקרא רואה את כל 'עם הדגים' כעם אחד ומכאן למדו ואמרו חכמי תורת הנסתר, להדגשת האחדות הצפויה, שהמין האנושי באחרית הימים יתכנה בשם קיבוצי אחד.
הדגים קשורים לחודש כי הם מאוד מאוזנים; אוכלים דגים בשבת כי הם נחשבים לשיא האיזון האנרגטי בבעלי חיים, ומכאן האמונה שלא שולטת בהם עין הרע, כלומר, הם אינם יכולים להיות באנרגיה שלילית. המים נחשבים כמקור מעולה לטיהור, ולכן נמצא במסורת ישראל תחום מורכב המתייחס להיטהרות במים, כמו הליכה ל'מקווה' או טבילה במקווה מים כלשהו. לערב שבת, שבו מתבקש האדם להיות ברמת אנרגיה גבוהה, הוא מיטהר בטבילה, ואוכל, בסעודת השבת – לפי המסורת – דגה מן המים.
הכוכב הדומיננטי של מזל דגים הוא כוכב צדק, ומ'צדק' נלקחה כביכול אנרגיית האות הראשונה של החודש, גימ"ל – לציון אנרגיה בעלת מאפיינים מסוימים. האות השנייה משתי 'אותיות החודש' נלקחה כאמור מה'דגים', והיא האות קו"ף.
לכוכב צדק, בלועזית 'יופיטר', יש אנרגיה דומיננטית השולטת בחודש כסלו ובחודש אדר. זוהי האנרגיה המאפשרת ניסים: בכסלו – נס חנוכה, ובאדר – נס פורים. חודש אדר נחשב לנהדר ואדיר מכל, כי יש בו מידה גדושה ביותר של אור איזון ואחדות של מה שמכנים 'אהבה'. כוכב צדק משדר את האנרגיה של האחדות באופן עוצמתי, ומאפשר אותה ביתר שאת באדר, יותר מאשר בכסלו. בשניהם יופיטר 'מולך' אך בכל זאת המערך שונה, מכיוון שמזג האוויר יותר ממוזג-מאוזן באדר מאשר בכסלו. בכסלו יופיטר יוצר סוג של זיגזג אנרגטי יחסית למתינות השפעתו באדר. בחודש זה יש גם איזונים שונים גבוהים יותר במערך הכולל של צדק.
אדר הוא החודש ש'מכין' את ניסן, חודש האביב המסורתי, והוא יוצר סימפוניה של הרמוניה באנרגיה ייחודית, הבולטת בלוח השנה. הרמוניה זו מגיעה לשיאה ב"תוכנית המחשב של כדור הארץ" בסוף השבוע הראשון של חודש אדר. השביעי באדר מצוין באופן סימבולי, לפי חישובים המבוססים על המקרא, כיום פטירתו של משה רבנו, האדם שנחשב יותר מכול לסמל האיזון. מקובל לומר שמשה בחר את יום הציון למותו, כדי שה"הילולה" לכבודו תיערך בזמן שראוי בו לשמוח! היות שאין יודעים בדיוק היכן נקבר משה (ולא בכדי…) זהו גם יום זיכרון לאנשים שמקור קבורתם לא נודע. כל ציוני האזכרה לאנשים שלא ידוע מקום קבורתם חלים ב- ז' באדר. אגב, מי שנולד בז' אדר מקבל אנרגיה ראשונית מובחרת.
ניתן לרשום את אותיות החודש איך שרוצים: ק"ג או ג"ק. במדיטציית הבוקר ניתן לכתוב על הלוח הפנימי הוירטואלי שלנו את האות גימ"ל ועליה את האות קו"ף – אלו הן שתי האנרגיות של החודש. גימ"ל משמעותית ביותר כי היא מציינת בכתיבתה מעין שתי רגליים על האדמה. ואכן זוהי אנרגיה מקרקעת המאפשרת איזון (שתי הרגליים) וביטחון בשורשים. גם האות קו"ף יורדת למטה. ק' היא האות היחידה בשפה העברית שיורדת מתחת לשורה וראוי לרמז ולציין כאן את הקשר שלה עם הדגים, שהם מתחת לפני המים. הקומבינציה של ק' וג' במדיטציה רצויה ביותר. אם רוצים, ניתן לשלב במדיטציה גם את השורה השנייה (שמתחילה בק') ב"אנא בכוח". זוהי שורה המצפינה בתוכה אנרגיה תואמת לאנרגיית כוכב צדק. נסביר בהמשך מדוע.
מאמר מוסגר כתשובה לשאלה בדבר מהות התפילה "אנא בכוח" –
אותיות התפילה נדמות לפתילים של דנ"א (אגב, לדעתי, שורש ת.פ.ל. שווה באותיותיו לשורש פ.ת.ל. משום שלתפילה יש כוח אנרגטי המתקדם כלפי מעלה כספירלה – צורת התנועה של זרם אנרגטי כלשהו).
כל צירוף בטקסט זה מורכב משלוש אותיות הפותחות שלוש מלים, שש בשורה. כידוע, בעברית – הצירופים המשולשים המרכיבים מלים שונות ידועים במושג 'שורשים'. רוב השורשים, חוץ משורשים עתיקים של שתי אותיות (כמו 'גן'), הם צירוף של שלוש אותיות. ב"אנא בכוח" מאורגנות ראשי התיבות של המילים בכול שורה, לשתי קבוצות בנות שלוש אותיות כל אחת. השורה השנייה, "קבל רינת עמך // שגבנו, טהרנו, נורא" – , מתייחסת לפי האנרגיה שלה לכוכב צדק, משום שהיא מצביעה על איזון: 'קבל מאיתנו ותן לנו' – קבלה ונתינה. אגב, ביאליק משבץ את שני הצירופים מהשורה הזאת בשיר "עיניה" ("קרע שטן") כשהוא מייחל להחזרת האיזון ומגן על עצמו מפני הבחורה העוברת מולו, פן יתפתה לה… כל הצירופים מארבעים ושתיים האותיות (בארבעה עשר הצירופים של שבע השורות), נתפשים כשמות ההוויה, ולכן, החיבור נקרא "ארבעים ושניים שמותיו של האל", או "שם בן מ"ב אותיות". בעצם מדובר בפתילים, או גדילים, הקלועים כצמה שלושה-שלושה בשבע שורות. כלומר שבע שורות כפול שתי שלשות (שש אותיות בשורה) שווה ארבעים ושתיים אותיות… האותיות מאורגנות כגדילים. בסיום אומרים את הצירוף הנאמר לאחר הזכרת שם האל – "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". בכל סידור תפילה ניתן למצוא את תפילת "אנא בכוח".
"אנא בכוח גדולת ימינך" – השיר המפורסם שהלחין חממה, עלול לשים 'מכשול לפני עיוור' כי הוא משבש את הגדילים על ידי הפזמון החוזר.
חשוב שנבין כי כשמבטאים את מילות התפילה של "אנא בכוח" אפשר להרגיש טוב יותר; אנשים בעלי רגישות אנרגטית גבוהה שאומרים אותן, חשים במשיכה של אנרגיה לעצמם, כמו בנשימת נשימות עמוקות. נשימות עמוקות מכניסות יותר צ'י, אנרגיה – על מנת להגיע לתדר גבוה, תחושה טובה, בריאות יותר טובה, מצב רוחני ומנטאלי טוב יותר. אמירה בקול של הצירופים בתפילה, עקב היותם מושכי אנרגיה ומעלי תדר, ממגנטת את המציאות שאנו רוצים לעצב בחיינו. ככלל, כשיש לנו תדר גבוה אנחנו מאושרים, כי נשמת האם מאשרת אותנו.
הכוחות המשובחים של חודש אדר, הם כוחות 'מטעינים' לפני הכוח המתפרץ של ניסן, לפני ריכוז העוצמה של הפקעת המתחילה לפקוע מהאדמה כפרח עתידי. אם אנו יודעים את הסגולות של חודש אדר כשאנו במודעות, אנו מושכים הרבה אנשים שרוצים לקחת אנרגיה זו. רצוי אז שבכוונה נכונה נקיף את עצמנו ב'מ"ב שמות', ואכן זה מה שמומלץ. באופן כזה אנחנו מגנים על עצמנו ואז לנשמות הרוצות לפגוע בנו קשה, כי אנחנו בתדר גבוה. ככלל – האור לא ייפגע, משום שהוא מוגן, והחושך לא יכול לקחת ממנו מאומה.
בחודש אדר מרבים בשמחה, כי כאמור שורש ש.מ.ח הוא שורש של איזון, ולכן שיא האיזון, מ.ש.ח. (משיח) מובע באותיות אלו. חודש אדר נותן אנרגיה שבמקורה מזמינה להיות בשמחה, באיזון, פשוט מפני שהאנרגיה שמגיעה לכדור הארץ יותר מאוזנת. אנרגיית חודש אדר היא אנרגיה עדינה והיא מביאה איתה 'ניחוח' של הרמוניה. גם הסיפרה ח.מ.ש באה מאותו שורש, שכן גם היא מתקשרת לאיזון – כי יש ארבע ספרות לפניה וארבע ספרות אחריה. ש.מ.ח., ח מ.ש., מ.ש.ח – גם הם מעין גדילים של אנרגיה…
חודש אדר מזמן לנו, כאשר אנחנו במודעות לגבי כוחותיו, הרמוניה ואיזון יותר מכל חודש אחר, ולבחירתנו אנחנו יכולים "לרכב על גלי החודש" הזה בכייף, ולהאדיר באדר את עצמנו בכל המובנים: בתחומי הבריאות,הכלכלה וגם במובן הרגשי. אדר מאפשר פתיחה רגשית בעיקר בי"ד באדר, שבו נחוג חג הפורים. גשם באדר יוצר העצמה של האנרגיה, ולכן אל נא נצטער אם יירד…
*
גולת הכותרת של חודש אדר היא כידוע באמצעיתו – בחג הפורים.
*
שיעור לראש חודש אדר א' תשע"ו –