אני משתדלת לקנ"מ זאת בחיי היומיום שלי…

אבל – למה 'הפרת איזון' היא בכלל 'רעה'?משום שאנחנו מתרגלים הוויה של רוח בעולם החומר וזה דורש 'איזון'-יחסי! ומשום שבראנו את עצמנו – על מנת להתפתח – כך שהדינמיקה שלנו בגוף תהיה כזאת: הפרת איזון – איזון  – הפרת איזון – איזון… וכל איזון נעים לנו: נעים לעבור מצמא לרוויה, מרעב לשובע, מעייפות לשובע-שינה, מאי-ידיעה לידיעה, מחסר-יחסי לשפע-יחסי, מאי-סדר לסדר… כלומר: איזון מופר, פנימי או חיצוני, מורגש כ'רע' ולא נעים, ולהפך: האיזון מורגש כ'טוב' ונעים.

'הפרת איזון' באינסוף תחומים היא פועל-יוצא מן הצורך בהתפתחות של כל הנמצא על כדור הארץ. בתחום האנושי מצויה 'הפרת האיזון' גם משכחת-עצמה של הנשמה-בגוף, לנוכח אנרגיית ההפרדה השולטת בעולם החומר, כהכרחית ומתמדת בעולם-נינו"ה. לכן, חשוב שנשקוד על איזון, כי 'העולם' עצמו, בתוכנו ומחוצה לנו, כבר "שוקד", רוב הזמן, על אי-איזון…

אדם שיודע כל זאת, וגם מבין שהאיזון הגדול שעליו להשיג בחיי היומיום שלו הוא, ראשון בין השאר, האיזון בין 'רוח'-נשמה ל'חומר'-גוף ומציאות פיזית, הוא אדם 'ער' (ע-ו-ר) שאינו נופל ב"שנתו" – שהיא אשליית הקיום המנותק –  אל ה'רע' (ר-ו-ע).

והעיקר, אם-כן / הוא לאזן.