הכנה להריון

(מתוך סעיפים שנרשמו בשיעורים פרטניים עם שוש)

* מערכת היחסים בין אימא/אבא לילד היא אכן מערכת ייחודית מאוד, משום שמומלצת ואף ממומשת בה אהבה לאין-שיעור, לאורך כל הדרך של ה'ביחד', אבל לאחר 'יציאת הילד מן הקן המשפחתי' מומלץ לשחררו כמעט לגמרי, כלומר, לא לצפות ממנו לכלום! יש לך חששות מאימהות (בלי קשר ליכולת הכלכלית) שקשורים לאי-מוכנות כללית. החשש, לדבריך, הוא שלא תצליחי לשחרר בבוא הזמן את בנך. ואולם, נראה שברמה העמוקה יותר קיים חשש כבד מעצם ההתקשרות – בפעם הראשונה את עלולה להיות תלויה במישהו אחר, ברמה הרגשית.

הפחד הזה נובע מכך שאימא שלך לא לימדה אותך לשחרר, ואפילו ההיפך מזה, היא לא שיחררה אותך וניסתה לאחוז בך בחוזקה. חשוב להוסיף ולהבין שלאחרונה היא עשתה ועושה עבודה מצוינת, ועל כך בוודאי את מודה לה. ברמה העמוקה עוד יותר מזוהה הפחד שלך כנובע מחוויה של אובדן ילדים לאורך הגלגולים. אחוז מאוד גדול של נשמות על כדור-הארץ איבדו, כאמהות, את ילדיהן, לאורך הגלגולים.

ההבנה היא שאת חוששת מן ההתקשרות לילדך כי להרגשתך התלות הרגשית עלולה למנוע ממך לחוות את עצמך. דבר זה ניכר, למשל, כאשר אימא מספרת על הילד שלה, ובעצם היא מספרת על עצמה, כי הילד/ה נחשב בעיניה כשלוחה שלה, חלק ממנה. אל תחששי מכך. סביר מאוד להניח שהמודעות שאת נמצאת בה ושעוד תגדילי בעתיד, תאפשר לך התמודדות מצוינת עם הדברים. 

* נסתכל על תקופת הריון ונראה שהדברים החשובים ביותר למצב זה של קליטת נשמה חדשה בגוף, הם רוגע ושלוה. בשעת לחץ מופרשים הורמונים שנוגדים הריון. כמו מצב של אישה לחוצה בטיפולי הפרייה, שכאשר היא מאמצת תינוק היא נרגעת, מרפה ונכנסת להריון. הרוגע המומלץ הוא ממקום המודעות הכי גבוה, שאומר ש'הכול בסדר' וש'הכול מתנהל על-פי הראוי'.

* חשוב לכתוב את החששות מן ההורות; גם חששות "סטנדרטיים" ובאנאליים, וגם אישיים ועמוקים. לשפוך עליהם אור ולדבר עליהם עם עצמך, עם בן זוגך, עם נשמתך.

* חשוב לבדוק אם יש התנגדויות סמויות אצלכם, כבני זוג, להריון, כי עלולות להיות התנגדויות להריון שיוצרות סיבות פיסיות או נפשיות, שבגללן אין כניסה להריון או מתרחשת הפלה. בהחלט ראוי להמשיך ולדבר על החששות-ההתנגדויות והלבטים זה עם זו, כדי למוסס אותם עוד ועוד.

*

"שוש יקרה, מאיפה אתחיל ומה אומר. אני נפעמת ומתרגשת מההתנסות לה הייתי שותפה הלילה. נשמה חדשה הגיעה לעולם החומר. מרגע שהגעתי למיון עד הלידה עברו בערך 20 דקות. היא פשוט נולדה בלחיצה אחת במיון כי לא היה זמן להעביר אותי לחדר לידה. השיחה איתך היתה כמו תמיד בול בזמן. אני מאמינה שכל זה התרחש בזכות ההסבר הקצר והמשמעותי שהעברת לי. אין מילים לתאר את התודה וההוקרה שלי לידע המשמעותי הזה. ידע משנה חיים.
זכות גדולה להבין שלקחתי חלק בתהליך הבריאה. אוהבת מאוד, זיוית".