לפני הלידה ואחריה  – היבטים של רוחניות

לפני ואחרי הלידה חשוב, לפי תורת המודעות הרוחנית, להעניק תשומת לב מיוחדת לסיטואציה יוצאת-הדופן, הבלתי רגילה בחיי היומיום שלנו, הקשורה בניצוץ הנשמה שמגיע אל חוויית הגשמיות המתחדשת – על הפלנטה.

נראה חשוב קודם-כל להתייחס אל הניצוץ (או "הניצוצית") במעין מדיטציית קשב, התבוננות ודיבור פנימי. המדיטציה יכולה להיות קבועה – פעם ביום, לאורך ההיריון, ובעיקר ב-21 הימים שלפני הלידה ובעשרת הימים שלאחריה. אני מציעה להדגיש בה:
• הודיה עמוקה על האיפשור, על היכולת להעניק כניסת ניצוץ חדש לגוף ועל האפשרות לקבל נשמה זו כצאצא(ית) ולהיות (שוב) אימא, שהיא בעצם "חונכת נשמה" – רצוי בנקודה זו לשתף את אבא ואת שאר בני המשפחה – כל אחד לפי רמת השגתו ולדבר במדיטציה גם בשמם
• נכונות לנתינה / הבטחה רכה לתת את המירב ככל שהניצוץ ומדריכיו יבקשו. להקשיב לדבריהם, בהודיה עמוקה!- תוך הדממה עצמית. אף כי זה נשמע לגמרי מחורפן – זה ממש עובד. לפעמים ניתן לצאת ממדיטציה כזו מתוך ידיעה מה בדיוק יש לעשות… ואפילו תובנה עמוקה לגבי שם היילוד.
• הבטחה לקשב, הבעת נכונות לכבד את הצרכים הפיסיים, הנפשיים והרוחניים. בקשה לקבל הדרכה מהניצוץ וממנחיו.
• הצהרות בדיבור פנימי, בלחש או בקול – כיד הדמיון והרצון, מלאות ב: חיבוב, אהבה, ליטוף וחיבוק וירטואליים, או, לאחר הלידה, אמיתיים, וכן: שמחה, חום, התרגשות ברגיעה, ציפייה אוהבת לחידוש (בדרך-כלל זה אכן חידוש!) של הקשר אני-את(ה).

כמו-כן כדאי לרצונך לחזור ולשנן את התובנות הרוחניות – על-פי החוקים האוניברסאליים – הקובעות:
בני/בתי אינו שייך לי – אלא לעולם וליקום כולו // אני הנני חונכ/ת להתנסויותיו בעולם הזה. אני מורה ומנחה ליותר אהבה וליותר מגע פנימי עם האני-הגבוה, "האלוהי" // בני/בתי שמור ומוגן, נאהב ובטוח. עלי לשמור על שלוותו ושביעות-רצונו, על איפשור למידתו ורווחתו, ולאפשר לו מימוש של הפוטנציאלים שבא לממשם בקיום זה // כל קושי שלו הוא שיעור יקר-מפז שעליו ללמוד, ואני יכולה לסייע לו בשלווה ובאהבה, אך לא ללמוד (ולכאוב) במקומו // ראוי לי ללמדו ולתרגל עמו כל העת, מתוך שיתוף מלא עם כל בני הבית: בטחון עצמי ואהבה עצמית, בחירה מודעת, אחריות, מחויבות, נתינה באהבה וקבלה בהודיה, הבעה עצמית של רגשות ודעות וקשב לאלה אצל הזולת, קלילות והומור.

בעת הלידה עצמה – חשוב מאוד לדעתי לדבר אל הנשמה הנתונה במאמץ אדיר (ולעיתים גם בחשש ובפחד), להרגיעה, "ללטפה", לברכה ולהודות לה על אומץ-ליבה…

איזה כייף לזרום בהורות מאושרת, ללא חרדה, מתוך בטחון גמור בכך שהכול לטובה, בחדוות נתינה ובמסע נפלא של התפתחות אישית כהורה וכאדם!
שיהיה באהבה ובמזל טוב!

על מידע חשוב לגבי תינוקות שזה עתה נולדו – קראו-נא כאן