בשבחי ההתמקדות בהווה
טוב ונאה ללמד את עצמנו
להיות ממוקדים ברגעי ההווה, אף כי הם
עשויים להכיל, רצוי כמובן לא באורח משתלט (!), התכוונות לעתיד וגם מחשבות-מסקנות מהתרחשויות עבר.
בהתמקדות בהווה, ב'כאן ועכשיו', מושג חיבור פנימי טוב יותר בין כל חלקינו, יש עוררות פנימית, מיקוד רצון וכוונה, חוויית חושים עזה יותר, התרחבות ושמחה. התחושה היא שאני חי את החיים ושהם אינם באים מולי וחולפים מסביבי אלא עוברים דרכי.
כשנצרף לתחושה הזאת גם הכרת תודה, נעשיר את ההווה-שהוא-בעצם-החיים באנרגיה מובהקת של אור.
איך נלמד את עצמנו להיות ממוקדים ברגעי ההווה? – או, זאת שאלה ראויה! תשומת לב, תשומת ראש ותשומת חושים – מאלה ניתן לבנות התמקדות קלילה ובוטחת.
ומעוד – – –