וכך שחה לי נשמתי הבוקר

מדברי הנשמה פתאום, "על הבוקר":

אני הנני נשמה, רוח, נפש, גוף, אני הנני נשמה ורוח, ויש לי גוף שבו אני יכולה לגור בעולם החומר, ולפעול באמצעותו בעולם החומר. אני הנני נשמה המחויבת לחיים של אור ואהבה, מחויבת לחיים של שמחה ואושר. באחריותי להסיר חסימות על מנת לתקן את התיקון הנדרש שלשמו באתי לגוף, משחר ימיי על כדור הארץ בגלגול הזה. אני הנני נשמה בגוף. אני אחראית לחיי, אני אחראית להבין את הגורם המפריד הנמצא בקרבי. אני אחראית ללמוד את מה שמכונה מודעות רוחנית, חילונית או דתית, על מנת להעמיק ראות את חסימותיי ולשחררן אחת לאחת. אני מחויבת ואחראית למלא את הייעוד שלשמו נולדתי על הצד הטוב ביותר. אני מחויבת ואחראית לזהות את המציאות המובהקת, לפיה כל נשמות בני האדם עיקרן -אחד, מהותן – אחת. אני מוארת ומוגנת בחסד אלוהים באור ואהבה ואני מתקשרת עם גופנפשי-שלי באהבה, מתקשרת עם המדרגים הגבוהים שלי בשמחה ובאהבה. אני הנני נשמה בגוף אדם. אני מודה לאלוהים על הזכות הגדולה להיות בעולם החומר, להתנסות שוב ושוב בעולם החומר, על מנת להשלים את התפתחותי, לתקן את התיקונים הדרושים לי, להתאזן ולהמשיך להתפתח במימדים נוספים.

בוקר אור ויום מבורך לך.