רגש מול שכלתנות

שכלתנות-יתר הכוללת ספקנות שכלתנית לגבי יכולת החיבור של 'אני' עם 'הנני', כלומר, חיבור האני-היומיומי עם האני-הגבוה, ומתן משקל אנרגטי עודף לגוף המנטאלי, תוך ייצור מתמיד של מחשבות מגבילות ומצמצמות – מקטינים את שדה האנרגיה של הגוף הרגשי, בכמות ובאיכות, שכן 'רגש' הוא 'גשר', וככל שהרגש זורם יותר הגשר-החיבור חזק יותר.

הבחירה האישית ה'אוטומטית' של רובנו להעדיף את הרכיב המנטאלי-לוגי, את השכלתנות, על הרכיב הרגשי – משבשת, ולעיתים מונעת כמעט לחלוטין, את זרימת האינטואיציה בחיי היומיום. הלב-הרגש מתגעגע ונכסף אל מה שמעבר לשכל.

הרצוי ביותר הוא לאזן את שני הרכיבים ולשקללם. השגת איזון עדין כזה הוא פרי העבודה היומיומית של המודעות הרוחנית – לשיפור האינטליגנציה הרוחנית ולהעלאת התדר.