רוח וגשם
שורש ג.ש.מ. הוא שורש 'גשמיות', 'הגשמה' ועוד…
מדובר אם כן במשהו מעבר-ליש-הפיסי שהופך לפיסי.
הרוח הנצחית מתגשמת בחומר. הכמעט-שקוף הופך לגשם. ואולם, מה שמנשי"ם את הגשמי-האדם הוא רוח-האדם היא נשמ"ת-אלהים.
כלומר, אני-הנני רוח וגשם. ועלי לאזן ביניהם על-ידי תשומת לב והגדלת ה'פחות', תוך ניטור קבוע ואוהב.
אכן, איזון – זה שם המשחק של "הרוח והגשם" שאנו, שבאחריותנו לתמוך ולאפשר. זו ההתנסות של האל-חומר בחומר. וכל הפרת איזון זוקקת תיקון.
ימים מאוזנים של "ענן בשמיו ואילן בגשמיו" – שיהיו לכולנו… באחריותנו…