שם מים ומושלמות

שם, ב"תכלת",
ב'שם-מים'
אנחנו מושלמים.
כאן לא – כי טחו עינינו. כי אשליית החומר היא המטריקס החוסם מזה זמן רב.
חשוב לזכור:
זה בסדר להיות לא-מושלמים!
ועם זאת נראה שלא רצוי לנו להיכנע ל'לא' המפתה של עצמנו,
ולא רצוי להתבטל אלא למשול ביצר ההפרדה;
רצוי לבטל בהתמדה את הפחד ונגזרותיו.

להסכים לקבל את היותנו לא-מושלמים שואפי-מושלמות,
תוך מודעות-אור למושלמות שאנו-הננו, אנו-מעלינו –
זה
זה.