תודה על האור
האור המגיע אלינו מכיל שפע אנרגיה, ומאפשר לנו, כניצוצות בגוף, לעשות מה שאנו בוחרים לעשותו. זהו דלק החיים שלנו. האור נדמה לנו לפעמים כאור של חסד מיוחד, ולעתים כמגיע בהתאם לחוקי הבריאה, ללא התכוונות מיוחדת.
לפעמים, ברגעים של התעלות, הוא נחווה כחסד משום שהוא אכן תומך בחיים ובמעשים, והוא מזין, בכל שבריר שנייה, אותנו ואת כל היש בעולמנו.
על מנת לקבל את אור ה'אחד' במלאות ההוויה, רצוי לנו לנשום אוויר מתוך מחשבה שאלו הן גם נשימות של 'אור' – ולהיות שרויים, בעת ההתמקדות בנשימה, בפתיחות מירבית. חשוב גם שננשום בהודיה מלאה, ללא הסתייגות, את חסד אור ה'אחד'.
מדוע בהודיה?
כי ההודיה היא אנרגיה מובהקת של חיבור ואחדות: "תודה ממני אליך", ולכן היא מגבירה, על-פי 'דומה מושך דומה', את החיבור אל איכויות 'אור האחד', היוצרות את אחדות רכיבינו אשר בתוכנו, ואת אחדותנו עם העולם שמסביב.