ראש חודש אלול
כולל שתי מדיטציות ייחודיות לאלול
*א.
"אני לדודי ודודי לי" – אלה הם ראשי התיבות מן המדרש כפי שעוצבו לשם החודש 'אלול', והם מצויים במסורת הסוד הקדומה, לפי התובנה המפענחת את הטקסט בשיר השירים: דודי – הקב"ה, אני – שכינת ישראל.
אנחנו יודעים וחשים את ראש החודש כמקפל בתוכו את החודש כולו, ולכן כדאי לנו בראש חודש אלול לעסוק בהכוונה העיקרית של האנרגיה אלינו, כפי שאלול מתווה אותה לפנינו:
אנרגיה של תשובה-שיבה, של העצמת האמונה בכוח-עצמי שהוא כוח-ה'אחד'-שבכול.
חודש אלול הוא החודש השנים-עשר בלוח העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשישי בלוח השנה המקראי המתחיל בחודש ניסן. באלול 29 יום.
שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הובא מגלות בבל ומקורו במילה "אולולו" שפירושה באכדית: "קציר". מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" – בארמית חיפוש (לפי תרגום אונקלוס על הפסוק "מרגלים אתם", בראשית מב יד), הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים. השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה (ו' טו).
חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את ראש השנה ויום כיפור, ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". גם מכיוון שעל פי חז"ל, לאחר שנשתברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים וירד לאחר ארבעים יום – ביום כיפור.
חז"ל עיצבו לאלול ראשי תיבות: אני לדודי ודודי לי. לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים מתרצה עם ישראל, ונעשה דוד להם, לקרבם אליו.
במה אנרגיית אלול עוזרת לנו ב"עבודה" הרוחנית?
אהבה וחיבור נמצאים בפירוש המובא כאן של ראשי התיבות של חודש אלול – ואכן,
חכמי ישראל מזהים ומבליטים את אנרגיית החיבור יוצאת הדופן שמגיעה לכדור הארץ בחודש אלול –
עם סיום השנה ולקראת ההתחדשות בשנה החדשה.
האנרגיה של חודש אלול מתבססת על מאפייני הכוכב המכונה 'כוכב' (מרקורי). זהו הכוכב הדומיננטי במזל (מערך) החודש והסימן האנרגטי שלו הוא האות רי"ש.
מערך הכוכבים (ה"מזל") של אלול נקרא בתולה
והאנרגיה המציינת אותו היא אנרגיית האות יו"ד.
שתי האותיות המרכזיות של החודש הן אם-כן – רי"ש ו-יו"ד.
רי"ש מציינת נדיבות אנרגטית יוצאת דופן מצד העולמות הגבוהים לגבי 'גאיה' (כדור הארץ) ונמצאיה,
ואילו יו"ד מאפיינת את החיבור המיוחד במינו בין הרמות היותר-גבוהות והפחות-גבוהות בתוך האדם פנימה.
מהי אנרגיית ה'תשובה' של חודש אלול? אחד המדרשים בחכמת הנסתר העברית למילה תשובה הוא:
ותשוב ה- ה"א אל ה-וא"ו (כלומר, האות ה"א תחזור אל האות וא"ו) באותיות י' ה' ו' ה'. ההסבר לכך נעוץ בחשיבות הרבה שמסורת ישראל מייחסת לאנרגיית ההתנקות לשם החיבור – ה'תשובה' באדם.
שום אומה ושום דת אינן מקדישות ארבעים יום לתשובה, לסליחה ומחילה: שלושים ימי חודש אלול ועוד עשרת ימי תשובה. ארבעים ימים אלה מעידים על-כך שמסורת ישראל מבינה ומפנימה את עוצמת עקרון החרטה, המהווה מחיקה לגבי מה שנחרט כביכול כחריטה (כ"שריטה") שלולת-אור על לוח ליבו של האדם.
בהתאם לתובנות עולמו-של-האדם, ניתן על-ידי תחושת החרטה למחוק שיבושים של אשמה וגינוי עצמי שנחרטו באדם כ"חריטה" עמוקה ומעכבת.
החרטה הכנה יכולה ל-נקות (תקון בשיכול אותיות) את תחושת האשמה, וכך היא מחוללת תיקון.
שיבושים הקיימים בין האדם לחברו ולחברה שבה חי, עלולים להכביד עליו. כשאנו משבשים יחסים אנחנו מזמנים לגופי האור שלנו אנרגיות שיכולות להיות תקועות במשך שנים רבות בתוכן, ובכך הן עלולות לשבש את הערך העצמי ולכן גם את האור האישי (המכונה 'תדר') ואת 'מסע החיים'. מתוך הבנה שהתדר האישי משפיע על התדר הקולקטיבי – יש לניקוי כזה חשיבות כפולה.
עד לימינו ידע כל יהודי שימי אלול הם ימים לסליחה. בקשות הסליחה בחודש אלול מופנות לבורא והן מאפשרות למי שפיו וליבו מסונכרנים – איזון, המתאפיין בתחושות של הקלה, קבלה עצמית וענווה.
כאמור, האנרגיה הייחודית הזאת של אלול באה לאפשר לאדם להתאזן ובכך להדביק את ה'אני' (הנפשגוף) ב- 'הנני' (הנשמה) וזה פשר ותשוב ה-ה"א אל ה-וא"ו.
המילה 'תשוב' מוסבת על ה-ה"א ועל ה-וא"ו. הכוונה, כאמור, ל-ה"א ול-וא"ו בשם המפורש – יהוה.
הבנת ייצוגן של ארבע האותיות בשם האל נסמכת על הפירוש הבא:
י– העולם האינסופי שאין לנו שום יכולת לדעת עליו.
ה– העולמות העליונים ביותר המכונים בקבלה: כתר, חוכמה, בינה. בינה בעיקר מייצגת את שכינה עילאה (מקור כול הנשמות).
ו– הספירות הסמוכות אלינו ובמרכזן ספירת תפארת.
ה– ספירת מלכות שהיא שכינה (כלל נשמות בני-אדם),וגם, בהשאלה – "גאיה", כדור הארץ.
מדובר אם כן על חיבור הה"א התחתונה (מלכות בעליונים, גופנפש) עם הוא"ו (תפארת בעליונים, רוח האדם).
ברמה האישית, בעולם הרוחני הפנימי, ה-ה"א (נפש) אמורה לשוב אל ה-וא"ו (נשמה)
גם כדי שתושבי כדור הארץ יתחברו אל הרמה הגבוהה הנמצאת בכל אחד מהם
וייצרו את הקשר בין העצמי היומיומי לבין העצמי הגבוה, וגם כדי להשפיע על העליונים בחיבורם זה.
כך ניתן יהיה לנו לומר 'אני הנני' – מתוך הבנה שניצוץ הנשמה הנמצא בקרבי אמור להיות ער ומאיר.
כידוע לנו, ניצוץ הנשמה הוא ישות נצחית הנמצאת בחוויה בעולם של חומר ובתוך הפיסיות של הגוף. כאשר הגוף יכלה, הניצוץ ימשיך בהתנסויותיו ובהתפתחותו. כשאנחנו באמת מבינים ויודעים זאת, אנחנו מתעניינים בשאלה – כיצד אפשר לעזור לניצוץ להיות 'יותר', "לעשות את התיקון שלו". ההבנה היא שהניצוץ בא עם שיבוש שלא מאפשר לו להצטרף, לשוב – אל נשמת-האם בעולמות גבוהים יותר: כי קודם הה"א שלו אמורה לשוב אל הוא"ו שלה!
חודש אלול מביא אם-כן אנרגיה יוצאת-דופן זו, המאפשרת ל'אני היומיומי' לחבור לעצמי הגבוה, לפתוח פתח להנחיה הפנימית וליצור חיבור חשוב בין כל חלקי האור שבאדם.
באמצעות פרקטיקות שונות שניתן ללמוד, אנחנו יכולים בחודש אלול ליצור ניקוי משמעותי של החסימות שמפריעות לאני לחבור עם ה- הנני שלו עצמו.
חלק מן החסימות האלה היה קיים עוד בטרם נולדנו והביוגרפיה שלנו תיגברה אותו. אנרגיית אלול יוצרת הזדמנות מעולה לנקות את החסימות ולהקל לפיכך על יצירת החיבור בין גופנפש לנשמה.
ומן התיאוריה ליישום: איזה פרקטיקות מוצעות לנו לשם מיקסום קליטת האנרגיה של חודש אלול?
ב.
כאמור, באמצעות פרקטיקות שונות שניתן ללמוד אותן, אנחנו יכולים בחודש אלול ליצור ניקוי משמעותי של החסימות שמפריעות ל'אני' (תודעת גופנפש) לחבור ("לשוב") עם ה'הנני' שלו (תודעת נשמה) ובכך לסלול נתיב חיים של שמחה ואושר. החסימות עלולות להיווצר עוד לפני שנולדנו, בקיומים קודמים, וניתן להתגבר עליהן ב'קיום הנוכחי' מתוך מודעות ורצון לתקן.
מזל בתולה – משורש ב.ת.ל. – הוא כידוע במשמעותו ההיפך משורש ב.ש.ל. ובשמו הוא רומז לכוחו המיוחד של החודש.
בחודש אלול, ובעיקר בט"ו באלול (ושלושה ימים לפניו ואחריו), מתאפשרת לנו אנרגיה המאיצה בנו תהליכי חזרה-תשובה, מעין-חזרה ל'בתוליות'-ראשוניות: לחזור להיות ברמת ניקיון פנימי גבוהה מאוד, כאילו נולדנו זה עתה כניצוץ נשמת-אדם בגוף. האיפשור הוא לחזור ולהיות כמו ניצוץ "בתולי", ניצוץ שהשיל מעצמו את האנרגיה שספח לאורך דורי דורות. וגם בכך ניתן כאמור לראות את – "תשוב ה-ה"א אל ה-וא"ו" (כמבואר לעיל).
מה פירוש איפשור כזה – "אנרגיה המאיצה בנו תהליכי חזרה-תשובה, מעין-חזרה ל'בתוליות' "?
האיפשור הזה מדומה למי שעבר בין גיל שלושים לגיל ארבעים סבל גדול וביום ההולדת הארבעים שלו הוא מקבל מתנה ייחודית: למחוק את רישומי הסבל שהצטבר בו בעשר השנים האחרונות, ולחזור ולהיות כפי שהיה בגיל שלושים. דבר זה מתרחש, לפי חכמת הנסתר העברית, באמצעות חסד העולמות העליונים, המעבירים לכדור הארץ את האנרגיה המספקת את התנאים להתרחשות כזאת. פירוש הדבר שנושרים מהניצוץ-בגוף אינספור חסימות, פחדים, כעסים, קינאה, רוגז, צער, סבל. כל אלה עלולים להיות בניצוץ אלפי-שנים בזיכרון הלא-מודע, "הזיכרון התאי". בחודש אלול אפשר למחוק קשיים רבים כאלה. רוב האנושות לא יודע שההיבט הזה קיים ולא יודע איך "לנצל" את הכוח הזה. כאן מובנת המילה 'תשובה' לא כ'מענה לשאלה', אלא כשיבה, כ"חזור על עקביך".
מרקורי, "כוכב" בעברית, הדומיננטי במערך חודש אלול, הוא "סמל" התקשורת, ושליטתו האנרגטית במערך-מזל זה מאפשרת תקשורת בין החלקים השונים של נשמת-האדם: נפש-נשמה, נשמה-חיה (אשכול הנשמות, לפי הבנתי) ועוד.
זהו חודש חשוב מבחינת המו"ר (מודעות רוחנית) משום שהוא מעניק את היכולת החשובה הזאת, ונראה שמי שנמצא במו"ר אכן משתדל להיטיב עם העצמי הגבוה שלו, כך שיהיה מאושר וחייו יזרמו בשמחה ובנחת. כל מי שמודע לדברים יכול לעשות אותם.
כבר בראשית אלול מתחילה תחושת רווחה ההולכת ונמשכת, יחסית לאנרגיית חודש אב הקשה –אנרגיית החודש הקודם. ככל שימי אלול נמשכים, מתבצע כינון תקשורת משופרת בין האדם לבין עצמו, ובמערכות היחסים שלו בבית ומחוץ לבית.
הצירוף של אותיות החודש – רי"ש ויו"ד – הוא צירוף שכדאי לעבוד איתו במדיטציות היומיומיות שלנו. כאשר אנחנו מבצעים בבוקר/בערב מדיטציה של איזון הצ'קרות, כדאי לכתוב על הלוח הפנימי שממולנו את אותיות החודש ולשזור אותן בשם שלנו.
אנרגיית אלול היא אנרגיה שתאפשר לנו להשיל מעצמנו פחדים וסוגים שונים של אטימות ברמות שונות, כגון, סגירות, כעסים, רוגז, דיכאון. מהמילה 'חומר' ניתן לגזור את המילה 'מוח'. צ'אקרת העין השלישית עשוייה להיפתח באיזור ה"מוח" בחודש זה, המאזן בין חומר למוח. כאמור, ככל שימי אלול נמשכים, מתאפשר כינון תקשורת טובה בין הנשמה-נפש לניצוץ-הנשמה. זאת, לאור העובדה שאלול הוא גם חודש של כינון תקשורת טובה במערכות יחסים בבית ומחוץ לבית, לאור תוסף-האנרגיה של כוכב התקשורת – הכוכב מרקורי.
כוחו של חודש אלול בא לאפשר לכל אדם חיבור אל המקור הגבוה, שכוחו ועוצמתו נמצאים בכולנו. עיקר האיפשור הוא לנער ולסלק את ההיבטים שלולי-האור ולהיפתח יותר ויותר לאהבה ולתשומת-לב לעצמך ולסובב אותך. מי שמודע לכוח זה "מרוויח" פי שבעים ושבעה ממנו.
חודש אלול שולח אותנו לעבודה עצמית נהדרת. אנחנו יכולים להשיל את ה'קלקולים' ולהיות שוב "בתוליים". ההמלצה היא לערוך יום-יום את מדיטציית איזון הצ'קרות, וגם לתרגל איפשור, תשומת לב, קשב, חמלה ואהבה.
חשוב שנדע באלול, כמו בשאר החודשים אך ביתר שאת, להבחין ביכולות הגנוזות בתוכנו ולהאדירן, מתוך ויתור על פחד ותוך איפשור פירגון, חמלה ואהבה לעצמנו ולסובבים אותנו. נזכור שאף אחד לא אמור להגיד לנו מה לעשות, ושאנחנו לא אמורים להתערב בענייניו של מישהו אחר, אלא אם הוטל עלינו לחנכו או להראותו דרך. אנחנו נמצאים כאן לחלוטין בעולם של בחירה חופשית, לא שולטים ולא נשלטים, וראוי לנו לציית לחוקים הנצחיים, האוניברסאליים, שאינטואיטיבית אנחנו מכירים אותם היטב.
אני להנני והנני לאני.
א נ י – ה נ נ י
באמון, באמונה
מדיטציה לחודש אלול
מדיטציה מומלצת לחודש אלול היא מדיטציית איזון הצ'אקרות:
ממקום גבוה לאין-שיעור, מן האינסוף, נוכל לעקוב אחר ספירלת האור הנצחית, המסתלסלת ויורדת אל הצ'אקרה הלבנה, צ'אקרת הכתר, משם לצ'אקרת העין השלישית וכך הלאה… מזרימים למטה את אור הספירלה המתפשט בשמחה בכל הגוף, עד לצ'אקרת השורש.
כעת ניתן להעלות בהדמיה מכוונת מבטן האדמה את אנרגית גאיה, ולהעבירה מצ'אקרה לצ'אקרה עד לכתר – וללוות אותה בדרכה למעלה, תוך צירוף הודיה לקוטב השמיים – באמצעות האנרגיה של קוטב האדמה המסתלסלת ועולה אליו למעלה.
ניתן לחוות את עצמנו כעת כצינור של זרימה אנרגטית דו-צדדית.
על לוח האור הפנימי אפשר לראות שתי אותיות החודש, שתי אותיות האור: רי"ש ו יו"ד. רצוי לנשום את(אנרגיית) האותיות אל עצמנו, דרך הנחיריים, כך שאנרגיית החודש תימצא אצלנו ונוכל למגנט אותה ביתר שאת, לפי 'דומה מושך דומה' – לטובתנו.
נסיים – בהודיה עמוקה על התאפשרות המדיטציה, לעצמנו וליקום, ונשלח שפע חמלה ואהבה לסביבותינו, רחוקות וקרובות.
[ לפי אותו עיקרון המובא כאן היה מנהג ייחודי בימים עברו: כאשר ילד בן 5-6 היה הולך ביומו הראשון ל- 'חדר', ללמוד קרוא וכתוב, היו אופים לו עוגיות מתוקות בצורת אותיות האל"ף-בי"ת והילד היה אוכל אותן… הדבר דומה ל"נשימת" האותיות רי"ש ו- יו"ד במדיטציה שלפנינו – כי גם האותיות בצורה שלהן, שהילד היה אוכל, הכניסו אליו כביכול את אנרגיית האל"ף-בי"ת שהוא ביקש לרכוש… לכן חשוב לזכור את אותיות החודש ולנשום אותן בהדמייה כשהן מוארות. הרי אלה האנרגיות שאלול מעמיד לרשותנו. מדיטציית כיוונון ואיזון, בשילוב שתי אותיות חודש אלול – אכן יוצרת העצמה. ]
אנשים המאמינים בהיבטים הבסיסיים של המו"ר (מודעות רוחנית) קולטים בשעת המדיטציה את האנרגיה הקוסמית יותר ממי שאינו מודע.
*
מדיטציה נוספת לחודש אלול, לביצוע תכוף משלושה ימים לפני אמצע החודש ועד שלושה אחריו –
חשוב שהמדיטציה תתקיים במקום שקט ורגוע. רצוי להתנתק מרעשי העולם ולהדליק נר.
1. ניתן להתחיל בזיהוי התיקון הבסיסי-העיקרי שעליי לתקן כניצוץ-נשמה בגוף, בקיום הזה, ולזהות את הדברים בבירור. לרבים ניתן כבר מידע על כך. רצוי להבין לאשורו את השיבוש המבקש תיקון.
2. אפשר ללכת בדימיון למקום קדום שבו אתה רואה את עצמך כאילו השיבוש לא קיים בך, ואתה מתאר לעצמך את עצמך ללא השיבוש. ככל שהתיאור יהיה טוב יותר תצליח יותר בניקויו. כעת רצוי לחוות אהבה, להביע אהבה, ולמסור אהבה ל'מקום' הזה. בהמשך, אתה מדמיין את עצמך ממש חווה את ההחלמה מהשיבוש, מגדיל אותה, ורואה בכל היממה הבאה את עצמך נוטף אהבה. בעצם, אתה כביכול מדמיין לעצמך את התיקון, אבל זה לא תיקון – זו חזרה למקור ל- ב.ת.ל. זו הראשוניות-הבתוליות של הניצוץ. אתה לא בורא עולם דמיוני, אתה הולך לאחור, אתה מדלג לאחור ומתאר לעצמך את עצמך זך וטהור, לפני שההתנסויות הקשות בכדור הארץ והפחדים כאן – סגרו עלייך. זה המהלך העיקרי של התיקון. ההיזכרות. כך שבה הה"א אל הוא"ו.
כעת החוויה היא שאין בך פחד ואין כל חסימה. אתה רואה את עצמך בבירור שלם ושליו, ועוטף 'שם' את עצמך בכדור אליפטי של אור.
3. המהלך השלישי במדיטציה הזו – פרק של הודיה לעצמך ולרמות הגבוהות שלך. כדאי מאוד להיכנס להודיה עמוקה וזה מצריך הרבה ענווה ומעט 'אגו'. ואז, לחתימה, ניתן לראות את התיקון במלואו ולומר "וכך הוא" (ENTER). באופן כזה אתה מתקף על הרשתית של העין העצומה את התמונה המתוקנת, ויכול לסגור את התהליך ב- "אמן כן יהיה רצון", א.כ.י.ר.
*
כזכור, למדנו שמשמעות היות המין האנושי היא משמעות בעלת שלושה רכיבים – מבחינת ניצוץ הנשמה באדם ומבחינת נפש האדם (שניים שהם אחד): להשתתף בניסוי, לעמוד בניסיון ולעבור התנסות מגוונת.
חודש אלול מתייחס במיוחד להיבט של הניסיון המקראי, לפי: "ואלוהים ניסה את אברהם". זה הניסיון הגדול של עקדת יצחק, ניסיון של אמונה. ולא חשוב מה כל אחד מאיתנו שומע ויודע במילה 'אלהים'. אנרגיית חודש אלול תומכת בהעצמת האמונה, האימון והביטחון ב'אחד'-שבכולנו.
אברהם עומד בניסיון משום שהוא שומע בתוכו את הקול שאומר לו לעקוד את יצחק, וגם אומר לו, מאוחר יותר, לאחר שאברהם עומד בניסיון: "אל תשלח ידך אל הנער".
זה ה'ניסיון' של כל נפש-גוף: לשמוע את הקול הפנימי, קול ניצוץ-הנשמה, באינטואיציה הגבוהה, להאמין בו, להבחין באהבה ובחסד הבאים ממנו, ולכונן איתו תקשורת. זהו גם ה'ניסיון' של כול ניצוץ-נשמה: לקשור קשר אמיץ עם עצמו-הנפש-גוף.
*
ר' נחמן מברסלב
מדרש מודרני על אמירת ר' נחמן, ברוח תובנות הספר נינוה, תובנות המודעות הרוחנית המורחבת, יכול לומר לנו משהו כזה:
יש מטרה לבריאת העולם,
שנברא באנרגיה "אחת מאוחדת"
ובה שתי תת-אנרגיות מקוטבות-לכאורה,
אנרגיות של אחדות והפרדה:
המטרה היא להתקדם,
כאדם,
כאומה, כעולם –
בכל מקום ובכל זמן –
אל איזון הקטבים באשר-הוא,
אל תיכלול הניגודים (ניגודי האחדות וההפרדה),
שהוא אנרגיית האחד המאוחד,
שבה ולשם ניסוי השגתה דווקא בעולם של
אשליית הניגודים,
נברא, כאמור, עולמנו, על אין-ספור נמצאיו.
אכן, אנרגיית האחד-בכול
היא, בלשונו של ר' נחמן – 'בורא העולם'.
אנחנו מכנים אותה
'אהבה',
ואומרים:
"מטרת בריאת העולם היא גילוי האהבה בתוכו. התקדמות פירושה תנועה בכיוון זה".
דברים מהתכנסות לציון ראש חודש אלול תשע"ו – 4.9.16
פתחנו סבב של הצגת אני-הנני של כל המשתתפים.
שוש: אם כן כולם שמחים מאוד להיות כאן ומתרגשים, ובצדק. אנחנו זוכרים שרגש והתרגשות הולכים ביחד, וככל שאנחנו מתרגשים יותר ומתפעמים יותר מלשון 'פעמון', אנחנו מעלים את התדר האישי והכללי ואפילו את התדר הצבירי, שכן לכל אחד ואחד מאיתנו יש השפעה על הצביר האדיר הזה באופן מובהק.
אם כן חודש אלול הוא חודש שמאפשר לנו תיקון ותשובה ברמה של חזרה למקום הבתולי, שמזל בתולה של החודש, מרמז עליו. המקום הבתולי-הראשוני נרמז כי ב.ת.ל. הוא ההיפך מ-ב.ש.ל. הב.ת.ל. הוא ההתחלה לקראת הב.ש.ל., וזה מה שחודש אלול מאפשר לנו; הוא מאפשר באנרגיה שלו, שמורכבת מן הכוכב ש"אחראי" על אנרגיית התקשורת, ולכן גם על האחדות בעולם – מרקורי, את ה –ר' שלו – חסד ונדיבות במימוש אחדות (מסוגים רבים!).
האנרגיה של רי"ש ויו"ד היא האנרגיה שיוצרת תקשורת מתקנת, על משקל 'הוראה מתקנת'. תקשורת מתקנת בעיקר בעולם הפנימי של האדם, שהתחיל מאחדות מלאה, ברחם ולאחר הלידה, והלך וצבר, לאורך התפתחות מילדות לבגרות – צבירה, שהיא סייגים או גבולות שונים, עד כדי כך שאצל רבים מאיתנו, כמעט אצל הרוב המוחלט, נוצר מעין נתק בין הנפש, שהיא האני היומיומי, המכונה בפינו "אני", לבין הנשמה, שהיא העצמי הגבוה, המנשים אותנו, ושמצידה הגבוה היא קשורה בקשרים רבים עם מימד המוצא שלה, עם המקור שלה.
האנרגיה לכינון התקשורת המתקנת הזו מתקבלת על ידי כל אדם בחודש אלול, אבל היא מתקבלת יותר, בעוצמה רבה לאין שיעור, אצל מי שמודע לדברים. כעת מוכל לומר שאנו מודעים לכך שאנרגית אלול, ובעיקר שבעת הימים שהם אמצע חודש אלול, שלושה ימים קודם ושלושה ימים לאחר האמצע, ביחד שבעה ימים שהם השיא של החודש, היא האנרגיה שמאפשרת חיבור של האני עם הנני, כאשר בעצם החיבור מתבצע הודות לתקשורת טובה בין הרכיבים של האני עצמו.
במונח 'רכיבי האני' הכוונה לרכיבים שהפסיכולוגיה עוסקת בהם – דמות האם כפי שהפנמתי אותה, דמות האב כפי שהפנמתי אותו, דמות הסביבה הכוללת אנשים מסוימים בילדות, ההדחקות וההכחשות בילדות, שבגלל הכבישה שלהם או ההדחקה, נוצרו בנפש עצמה נתקים. חודש אלול מאפשר לנו להתבונן יותר טוב בחלקים, שאנחנו יודעים איפה שהוא בתוכנו שהם קיימים, אבל אנחנו מוותרים לעצמנו מלעסוק בהם בגלל הכאב שהם גורמים לנו. חודש אלול מאפשר לנו לעסוק בהם בהרבה פחות כאב, הוא כאילו מעלה את המחיצה שמפרידה בין החלקים השונים של הנפש, ולכן זהו חודש טוב לעבודה רוחנית של 'אחד על אחד' ושל האדם עם עצמו בתחום הכולל של הנפש.
מסע חיינו מוצלח יותר ככל שאנחנו פחות מתייחסים לעצמנו ב"הכול בסדר", שזו נטייה של 'לא לצאת מאזור הנוחות', וככל שאנחנו מתבוננים באומץ לב במי שאנחנו מאז שנולדנו ואולי אפילו קודם לכן קצת. למשל, אני מתבוננת בעצמי כשנולדתי ורואה שנולדתי לאנרגיה של פחד מאוד גדול בגלל ההפצצה הכבדה שהייתה על תל אביב ממטוסים מצריים ב-48. אני מתייחסת גם להיבטים של הילדות המוקדמת ביותר של מה זה להיות תינוקת השוכבת בבית תינוקות בקיבוץ, על מזרון של קש דחוס ושמרימים אותה רק כשרוצים להאכיל אותה. אני לא מדחיקה את זה. בחודש אלול זו הזדמנות נהדרת לאפשר לעצמי להרגיש את הדברים האלה, שאני מכירה מסיפורים, לאסוף את החוויות, לחבק אותם ולזכור אותם, ובעיקר לזכור שהם תוכננו על-ידי הנשמה שלי, על-ידי 'הגברת הנעלה' שלי לצורך מסוים. כלומר חשוב להתמיר חוויות שהיו בשעתו חוויות קשות, בתובנות עכשוויות פרי המודעות הרוחנית. זאת משום שהנשמה לא זוכרת את תוכנית העבודה שלה, כי הוא חלק מהניסוי, ולכן היא לא יכולה להתייחס לתובנות אלו בקיומי העבר שלה או בקיום הנוכחי, בטרום-מודעות.. חודש אלול מאפשר לי ללכת למקומות האלו ולדבר עם הנשמה. הוא מאפשר לי זאת לאור העובדה המובהקת שלנשמה אין זמן, ושהיא יכולה להיות במלוא ערנותה, במה שקרה לפני שנים. אין לה בעיה להיות אותה תינוקת ששוכבת בבית תינוקות נטושה לגמרי, מקסימום שומרת הלילה קצת מנענעת אותה כשהיא בוכה. אין לי בעיה מבחינת הנשמה להגיע לשם, לעודד את הנשמה התינוקת, ולרפא את אותו קושי שהיא הדחיקה – 'אני לא שווה', 'איני מעניינת איש', 'אהבה כאן היא מצרך נדיר'… באותה מידה יש לנשמה שלי אפשרות להגיע לתקופה של גיל ההתבגרות ולגילאים מאוחרים יותר. זו האנרגיה של התקשורת שמרקורי מאפשר לנו בחודש אלול. מכאן ניתן להבין את ראשי התיבות אלול הגזורות משיר השירים –'אני לדודי ודודי לי'. כאשר 'דודי' הוא ניצוץ הנשמה,וה'אני' זו הנפש. כלומר , פירושי לכך הוא בעצם 'אני להנני והנני לאני'.
וחשוב לזכור: התקשורת ביני לבין הרמה הגבוהה שלי היא תלוית תקשורת ביני לביני, לפי דפוסי התקשורת שלמדתי מהוריי ושירשתי אותם, ואני רצוני יכולה לשחרר אותם. למה הם נתפשו בי ולא השתחררו? כי 'השעווה הייתה חמה'. התינוקת שהייתי אז רק נולדה, וכל התרחשות פנים היא חותם שנתפש חזק בנשמה. סיבה נוספת טמונה בכך שהנשמה מגיעה לגוף העובר אחרי שהיא עוברת כביכול שכבה עבה של שיכחה. נראה לי שהשיכחה נוצרת לאור כוח הכבידה (כוח המשיכה) של כדור הארץ. מכוח השיכחה הנשמה בעצם מגיעה כאילו היא לא התגלגלה כבר בכדור-הארץ מאתיים פעם או יותר. והיא נעלבת שהיא נטושה, והיא מתוסכלת, וקשה לה מכל מיני סיבות. וההיבטים ההפרדתיים הללו נכווים בפרוסה הכהה של הנשמה, בגוף הכאב שלה. באלול אני יכולה לדלל את הפרוסה הכהה הזו ולהאיר אותה יותר. וזו בעצם ה'תשובה' כלומר, החזרה.
למילה 'תשובה' – יש היום קונוטציה מובהקת של 'הוא חזר בתשובה', אבל בעצם תשובה פירושו 'משהו שאני מחזיר', כמו תשובה לשאלה. כלומר השימוש בתשובה הוא שימוש של חזרה. אתה יכול לחזור ולראות את הקשרים המודחקים, לפתוח אותם ולהתבונן בהם, מתוך כבוד ל'הנני' שלך, שיצר את הילדות שלך בדיוק כפי שהיא הייתה צריכה להיראות, לטובתו – לטובת התיקון שהוא מבקש לעשות, כדי להמשיך להתפתח. בדרך-כלל התיקון קשור בהתנהלות קשה בחיים קודמים, ולפעמים גם בטראומות קשות – טראומה שנמשכה עשר דקות או ארבע שנים. האנרגיה של אלול כאילו מאפשרת השתלבות של החלקים שסימנו אותם כבר בילדות כלא-רצויים להיחוות, בגלל הכאב שהם הסבו לנו. לכן, החוויה של התרוממות התדר לקראת מגע עם הנשמה תלויה בחוויה הבסיסית של מגע עם עצמנו בהקשרים חבויים שונים.
ההצעה ל'עבודת האור' בחודש אלול היא לערוך רשימה של דברים שהיו קשים בילדות, למשל חסך באהבה, חסך בתמיכה, לצלול אל המקומות האלו, ככל היכולת, ושוב ושוב נישאים על גלי אלול, לחוות את ההבנה הבסיסית, שלפני שהנשמה נכנסת לכדור הארץ לחיים חדשים בי, מתארגנת התוכנית שלה. שום נשמה לא נכנסת לכדור הארץ בלי שנשמות ותיקות ומאוד-מאוד חכמות (שאני עפר לרגליהם), יאשרו את התוכנית. אף ילד לא מתעללים בו, אלא אם זה חלק מתוכנית-נשמתו שאושרה, וברור שבעולם האנושי יש להעניש עברייני התעללות בכול חומרת הדין.
היות שהנשמה שוכחת את מהלך תכנית הנשמה ("החוזה המקודש") שלה, היא צוברת אנרגיות שמסיטות אותה סטיות קטנות, או יותר מקטנות, לאורך הדרך, כמו למשל אשמה, שמכבידה מאוד על ערך עצמי. אם רק ניקח את אלול כדי לנקות אשמה מכל סוג וצבע, כבר השגנו הישג ניכר. ככל שמנקים פחד ונגזרותיו, זה הישג גדול. המגמה היא לפתוח את הדברים. אני רואה כעת מלמעלה ציור של מבוך, שקירותיו גבוהים מקומתי ואני מסתובבת במבוך הזה, אני כביכול חייה במרכז ומסביבי יש חדרים שיש מעבר מהם לחדר ממול או לחדר עלי-יד, אבל אני כאילו בניתי קיר ואני לא רוצה להסתכל עליהם, משום שהם מכאיבים לי. אלו הן בעצם החסימות שבכל נפש, שנוספו על חסימות הנשמה מקיומים קודמים. המערך של הכוכבים בחודש אלול, עם הדומיננטיות של מרקורי בתוכו, יוצר הנמסות של הקירות האלה, אם אני בוחרת בזה. ואז אני תובעת בעלות על כל החוויות שלי ברמת הנפש וכאילו 'מיישרת' אותן. זאת משום שהנפש העבירה הכול לנשמה, כולל תובנות משובשות של ילדה קטנה, והדברים נטבעו בנשמה. עדיין חלק גדול נמצא כמובן בנפש.
התקשורת והחזרה באים מרמה של מו"ר (מודעות רוחנית) ולא חייבים כל יום לעבוד על הדברים, אבל כדאי להסתכל על הרשימה שנעשתה, כפי שמומלץ כאן לעיל, ולאפשר לאנרגיית אלול למוסס את הדברים, להטביע בהתמוססות את התובנה שתוכנית הנשמה היא זו שמזינה את הילדות בקטע הקשה הזה או האחר, וכך ליצור תקשורת עם העולם הפנימי וגם בין רכיביו השונים, בהתבגרות ובבגרות.
כדאי לבדוק את הרשימה באופן שגוף הכאב לא יאמר לנו שכבר עבדנו על הדברים, כי גוף הכאב דואג לשמור על כוחו ולפחת באור הנשמה. הנקודה המרכזית היא לדקדק כאן ולא לוותר לעצמנו. ככל שהתקשורת במפלס המאוזן נעשית, מתחילה להיווצר עלייה של תדר מהחזרה המבריאה הזאת לתקופות שונות בחיים, וככל שהתדר מתרומם, כי אנחנו עסוקים באחדות, מתרוממת גם היכולת שלנו להעפיל אל תדר הנשמה, וליצור תקשורת טובה יותר, בעיקר ברווח המקשר בין הנפש לנשמה, דהיינו – בתחום הרוח. מכאן 'אני לדודי ודודי לי', במובן שדודי הוא ניצוץ הנשמה בגוף ואילו והאני הוא האני היומיומי, והתקשורת נעשית בין האני להנני, והדבר יוצר יותר ויותר הערה של הנשמה. הנשמה לא אמורה להיות כל הזמן ערה, היא הרבה פעמים מנמנמת לה, אבל אם היא מנמנמת יותר מדי – אין עם מי לדבר ואין עם לאור מי להיות מונחה. לכן חודש אלול יוצר מצב בתולי, בו הנשמה הייתה תינוקת והייתה מאוחדת עם הגוף, כי לא הייתה לה עדיין ממש נפש. הנפש מתגבשת לאורך תקופת התינוקות והפעוטות והילדות, ולכן יש כאן היבט של בתֹל שיוצר היבט של בטֹל. כאשר אנו יוצרים את 'עבודת האור' שלנו ברמת האני, אוטומטית כמעט התדר עולה; הולך ונוצר תדר גבוה של התרוממות רוח, או נכון יותר לכנותו 'התרוממות תדר הרוח', עד שתדר הרוח, כמו בדימוי של כספית במדחום, מגיעה לשנתה שבה האנרגיה היא כה גבוהה, עד שאתה יכול להגיד שהיא אנרגיית הנשמה.
מהי הארה? הארה היא בעצם מצב פנימי שבו ראיית הגופנפש מתלכדת לרגע עם ראיית הנשמה. וזה מה שאלול יכול להציע לנו. אלו הם ההיבטים החדשים לגבי מה שלמדנו על אלול בעבר. זוהי הכנה נהדרת לשנה החדשה ולהתחדשות שהיא מביאה.
אישית, אהבתי בעיקר את מה שלמדנו כאן – ההכוונה הקוראת לנו לתבוע בעלות על ה'נפשנשמה', שכן היא לא של אבא ולא של אימא. לכל נשמה יש נקודה פנימית שרוצה לחיות תוך מימוש עצמה ויכולותיה, ושום דבר לא יכול להכחיד אותה. היא יכולה להיחלש, אבל היא לא מתחסלת, וכאשר אדם תובע בעלות על הווייתו ועל עולם המעשים שלו, הוא תומך בכך בנשמה, וזה חוזר אליו כבומרנג של אור, ואז הוא נעשה שמח, וזה תפקידנו – להיות שמחים ומאושרים (מאושרים על-ידי המדרגים הגבוהים שאנו חלק בלתי-נפרד מהם!). בהצלחה לנו-כולנו, ובאהבה!