אנא קראו את המובאה הזאת,
– ומוצעת גם לקריאה הרשומה כולה,
וראו
כיצד אנחנו ברובנו
"עובדים" על-פי דברים אלה, לומדים אותם,
חווים אותם ומתקדמים לעברם –
יותר ויותר…
אכן, "מגיע לנו" מדי פעם "שחקן-חיזוק" שכזה,
לעידוד
ולתגבור תחושת השותפות עם 'שוקדי האור' בעולם הרחב:
"הפצעים הרגשיים שלכם
הם פצעים שהתרחשו כאן על כדור הארץ.
אולי הם קרו בתקופת החיים הנוכחית,
או בגלגולים קודמים,
אך כיוון שהם התרחשו כאן על כדור הארץ,
בזיכרון הנשמה שלכם אתם מחשיבים את
כדור הארץ למקום אלים, גס, מפחיד ומאיים.
כאשר אתם שבים לכאן ומתגלמים מחדש,
ושומעים שוב את קריאת נשמתכם –
כיוון שהיא בלתי ניתנת לעצירה
ושוב ושוב תנקש על דלתכם –
קרוב לוודאי שאתם מסוגלים להיפתח לקריאה זו
ברמת הלב שלכם.
אבל כאשר אתם נכנסים עמוק יותר אל תוך גופכם,
תכופות הדבר הופך מפחיד כל כך
(עד שאתם מושכים ומוציאים את מודעותכם)
מתוך חלק זה של גופכם.
אז אתם הופכים לישות מחולקת.
חלק בכם אומר "כן" ורוצה להתקדם
משום שהוא חש בזוהר, בהבטחה לזמן חדש.
אבל החלקים שמתחת ללבכם,
הצ'אקרות התחתונות
לא מעזות להפוך מעורבות
ולכן נותרות סגורות" – – -.