מגדל האור

נדמיין מגדל שעמודיו חשמל-אור מאיר שמגיע עד למרחק אינסוף בשמיים – משם באנו ולשם אנחנו מחוברים כול הזמן. וכפי שאנחנו למטה, פתוחים, אוהבים, מקבלים – במידה זו זורם ונכנס אלינו, מלמעלה למטה, האור המאפשר את מציאות החיים שלנו, מבפנים ומחוץ.

והיות שאנחנו ככה – איך לא נעריך את עצמנו כערכנו? איך לא נתייחס בכבוד ובאהבה לאור האחד העושה אותנו כל רגע ורגע, לפי מיטבו? 

מגדל האור המדומיין הוא נזר הבריאה, הוא אני-הנני, הוא אנו-כולנו, כאן ועכשיו ומעבר לכל זמן וחלל.