"אין מזל לישראל" – למה?

חשוב להבין ולזכור את האימרה "אין מזל לישראל".
פירושי לאימרה הוא כזה:
ה"מזל" בא כאן בהוראת "מעין-גורל" קבוע מראש, 'מכתוב',
כלומר, 'חוזה הנשמה' –
אך 'מזל' שכזה לא ממש מתוקף לגבי מי שהולך 'ישר' אל ה'אל' (=ישראל),
מי שלומד ומיישם ביומיום שלו את עקרונות המודעות הרוחנית
(ובכך הולך 'ישר אל האל' שבו ומעבר לו).

כלומר, כשאלך בדרך המודעות הרוחנית, על סעיפיה השונים,
ואצמד לנתיב העשייה המודעת, המשפרת כל העת את התיקון שלי –

ישופרו תנאיי, שנקבעו מלכתחילה בחוזה הנשמתי להשגת תיקוניי,
ואולי אפילו אקבל "גמול", שהוא מימוש תשוקתי-שאיפתי,
גם אם קודם-להולדתי היבט זה לא נכלל בחוזה הנשמתי שלי (!).

כשאהיה במקום של מתיקות (לפי "ומתוק האור בעינים")
ולא באנרגיה של מרירות –
אקבל יותר מ'מתיקות החיים' וממה שאני משתוקק אליו,
גם אם המזל-הגורל-החוזה שלי
לא כלל אותו מראש,
ובתנאי שהדבר אינו מפריע להתפתחותי, בגזרות השונות.

למשל, אם התיקון שלי הוא 'איזון הערך העצמי' (ה"אגו"), ובמיוחד, איזון היהירות שלי, כאשר אני שם לב במובהק לכך ו'מתקן' את השיבוש מדי יום – אוכל לקבל העלאה משמעותית בהכנסתי החודשית. העלאה כזו, לאור התמדתי ב'תיקון', כבר לא תוכל "להפיל" אותי ליהירות…

בקצרה: בפני מי שהולך ישר אל האל (שבו ומעבר לו) – הכול פתוח!