לסטודנט (ולא רק…) – ובעיקר בתקופת המבחנים

(מתומלל מהקלטת שיעור עם שוש – יולי 2017. תודה על ההרשאה)

ש': קיבלת ציונים טובים? מעולה, אך היזהר מגאווה, שכן זו אחת מ'שיבושי הנשמה', המבקשת 'תיקון' – כמעט בכל נשמה.

תוכל למשול בגאוותך בכך שתזכיר לעצמך שהאינטליגנציה שלך אינה "ברשותך" בזכותך-אתה, אלא באה מן הנשמה ומן הגנטיקה שלך. אתה עשית את החלק שלך בהשגת הציונים הטובים בכך שהשקעת זמן ללמוד. זה כמובן ראוי לשבח, אך עם זאת יש להבין שאי-ההשקעה במקרה של "מימון הורי" יהיה הפרה בוטה של "הסכם". שכן זהו חוסר אחריות לקחת כסף לא-שלך למימון הלימודים ולא להשקיע בהם ובהכנות למבחנים. זוהי הימנעות הבאה מגוף הכאב ותכליתה להכניס הפרדה בין רצונך (ללמוד) לבין מימושו (להשקיע בלימוד וללמוד כראוי).

ב"ג: בהכנות למבחן האחרון "נפלה" לי המוטיבציה ואבא אמר לי שהוא תומך בי עד סוף התואר וביקש רק שאשקיע בלימודים. דבריו נתנו לי כוחות לשוב וללמוד.  

ש': הבנתי שיש לך מנגנון דחיינות לפיו אתה מתחיל פרויקט עם אנרגיות רבות ומתישהו חווה נפילת אנרגיה. אכן, חשוב להבין שיש לך אחריות כלפי אבא וכמובן כלפי עצמך, ולכן לא ראוי, כדבריך, פתאום "לכבות מנועים". כאשר אתה לומד כראוי, משקיע ומשיג ציונים טובים, אתה מחזיר להורים "מידה כנגד מידה" (של מאמץ) וגם מראה, בעיקר לעצמך – אחריות ומחויבות. בנוסף אתה מלמד את הנשמה שלך להיות אחראית, מחויבת ומעורבת. יותר מכך – אתה מלמד אותה לסמוך עליך (על עצמה-נפשגוף) ולהבין שיש במי לתלות תקוות והנהגות, נאות ורצויות, של התפתחות. ובכל אלה – הכי חשוב: אתה עוזר לנשמה לייצב את הערך העצמי שלה(-שלך) ולאזנו.

בהצלחה בהמשך!